ת"ק 36492-10-13 ד' נ' סבג (סבחא)

בפני תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מחבלה שקיבלה בראשה ביום 9.6.13 עת ביקשה לצאת מחנותה של הנתבעת, וראשה נתקל בברזל שהינו חלק מסוכך צל המצוי בקדמת החנות.

כפי שהתובעת תארה את התאונה בפני, לאחר שנכנסה לחנות, שהיא חנות לחמרי בנין, כדי לקנות ברז, ובעת שיצאה מהחנות, הסוכך שמצוי במרחק של כמטר וחצי מחזית החנות, היה תלוי בגובה נמוך. לצורך מעבר מתחתיו היא נאלצה להתכופף ובעת שהתרוממה נחבלה בראשה מברזל הקיים בתוך הסוכך.

לטענתה, הנתבעת לא הושיטה לה כל עזרה, אלא נחפזה וגלגלה את הסוכך לגובה. ממקום הארוע היא נגשה לבית מרקחת הנמצא בסמוך והרוקח נתן לה מים לשתות ושם לה קרח.

משם המשיכה לקופת חולים וספרה לרופא את אשר קרה. התיעוד מקופת חולים אכן מעיד שביום 9.6.13 בשעה 17:50 הגיעה התובעת והתלוננת על כאבי ראש, סחרחורת וכאבי עיניים תוך שתיארה את אשר קרה. הרופא ציין בבדיקתו: "בראש – אין שריטה, ללא המטומה".

בהמשך קיים תיעוד נוסף בדבר המשך תלונות, ביום 24.6.13 (שבועיים לאחר הארוע), שם מציין אותו הרופא כי קיימת נפיחות מעל גבה ימנית, וכן ביום 17.7.13.

תיעוד נוסף שהוצג הינו מחודשים 1-3/14 שם מתלוננת התובעת על אותם סימפטומים בצירוף נדודי שינה, עיפות, חולשה ואי שקט נפשי, אשר את כולם היא מייחסת לארוע נשוא התביעה.

הנתבעת מכחישה מכל וכל טענות התובעת כי ארעה לה תאונה כלשהי בחנותה. הנתבעת מתארת את התובעת, המוכרת לה כקונה טרדנית, הנוהגת להכנס לחנות לשאול אינסוף שאלות אודות מחירי מוצרים, רק כדי להתמקח ובסופו של יום, לרוב, אינה קונה דבר. לטענתה, באותו היום, קודם לכניסת התובעת לחנות, היא הבחינה בה מהלכת בחזית שורת החנויות, הלוך וחזור.

לאחר שהנתבעת סדרה את מרכולתה מחוץ לחנות, ובעת שהיתה לקוחה נוספת בחנות, התובעת נכנסה, התחילה, כהרגלה, לשאול מחירי מוצרים שונים וציינה שהמחירים גבוהים ממקומות אחרים. בהמשך טוענת הנתבעת, כי התובעת אמרה לה שניתן לקבל פיצוי בסכומים ניכרים מהעיריה או מהביטוח, באם אדם יקבל מכה מהסוכך שבפתח החנות. בסופו של דבר אמרה התובעת כי היא באה בשביל ברז מסוים, הנתבעת רשמה עבודה את מחיר הברז, וזו יצאה מהמקום.

הנתבעת מכחישה מכל וכל כי התובעת קיבלה מכה מהסוכך. לטענתה הסוכך היה בגובה הגבוה מגובה אדם. לטענתה, בשל התנהגות התובעת בחנות, היא ליוותה אותה ביציאתה מהחנות וראתה אותה מתרחקת מהמקום בהליכה לאורך השדרה, מבלי שנגרמה לה חבלה כלשהי, והאמור בתיעוד הרפואי הראשוני אף תומך בכך.

מעבר לכך מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי באם אכן הסוכך היה נמוך כטענת התובעת, מה מנע ממנה מלהתכופף ולעבור מתחתיו מבלי להפגע?

לאחר שמיעת עדויות הצדדים בפני, עדויות שנאלצתי לשמוע בשתי ישיבות בשל התנהגות התובעת המתועדת בפרוטוקול, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.