צוריאנו נ' מוסטון

זוהי בקשה נוספת לביטול פסק הדין שניתן נגד התובע ביום 29.11.16.

עיקרי הדברים מפורטים בהחלטתי מיום 16.11.2017. בקצרה ייאמר כי התובע הגיש נגד הנתבע תביעה כספית על סך 33,500 ₪. התובע לא הגיש כתב הגנה, ולא התייצב לדיונים שנקבעו ליום 10.8.16 וליום 29.11.16. הוצג אישור מסירה שבוצע לנתבע, על ידי הדבקת כתב התביעה והזימון על דלת ביתו של הנתבע, ברחוב*****. משכך, ביום 29.11.16 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות מצד הנתבע.

בחלוף כחמישה חודשים הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין. נטען כי הכתובת האמורה אינה הכתובת בה מתגורר הנתבע, וכי לנתבע נודע במקרה על פסק הדין שניתן בהעדרו רק בחודש אפריל 2017. עוד נטען כי סיכויי ההגנה טובים, שכן הנתבע אינו חייב לנתבע דבר. בהחלטתי מיום 16.11.17, ולאחר שנתקבלה גם תגובת התובע, נעתרתי לבקשה לביטול פסק הדין, בכפוף להפקדת מחצית מסכום התביעה בקופת בית המשפט. הוריתי לפיכך לתובע להפקיד את הסך של 16,750 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 17.12.2017.

הנתבע לא פעל על פי החלטתי מיום 16.11.17 ולא הפקיד את הסכום האמור (או כל סכום אחר). משכך, הוריתי בהחלטה משלימה ביום 16.1.18 כי משלא הפקיד הנתבע את הסכום האמור, ואף לא הגיש כתב הגנה – הרי שפסק הדין שניתן בהעדר הגנה מיום 29.11.16 – יוותר על כנו.

בחולף שישה חודשים נוספים פנה הנתבע פעם נוספת וביקש לבטל את פסק הדין. נטען, כי בכתובת מגוריו "ישנן בעיות חוזרות עם הדואר", וכי הנתבע לא קיבל כל מסמך מבית המשפט. רק בשל פניה של הנתבע למזכירות בית המשפט – הומצאו לו, לטענתו, המסמכים הרלבנטיים.

התובע מתנגד לביטול פסק הדין, אף הוסיף כי עד היום טרם שולם לו סכום כלשהו מסכום התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את עניינם של הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, אף לבקשה הנוכחית לביטול פסק הדין לא צורף תצהיר [וגם אם אניח שהנתבע, שאינו מיוצג – לא ידע על חובה זה, הרי שלאחר החלטתי מיום 5.7.17 – ידע גם ידע הנתבע על חובה זו]. בנוסף, גם בבקשה הנוכחית לא ציין הנתבע מתי נודע לו אודות החלטותיי – מיום 16.11.17 ומיום 16.1.18. אף הפעם מסתפק הנתבע בטיעון כללי ומעורפל. די באמור כדי להביא לדחיית בקשתו של הנתבע. שנית, החלטתי מיום 16.1.18 הומצאה לנתבע כדין, בדרך של הדבקה על דלת ביתו של הנתבע. לא מצאתי בטיעוניו של הנתבע כל הסבר מדוע, לכל הפחות מחודש ינואר 2018, פעל הנתבע במהירות וברצינות הנדרשת, ומדוע המתין חודשים ארוכים טרם פניה לבית המשפט בבקשה מחודשת לביטול פסק הדין. שלישית, גם אם ידע הנתבע באיחור, כטענתו, על החלטתי מיום 16.11.17 – לכל הפחות היה עליו להפקיד בקופת בית המשפט את מחצית מסכום התביעה. הנתבע לא עשה כן, ומתגובת התובע אני למד כי אף לתובע לא שולם כל סכום שהוא מתוך הסכום שחוייב הנתבע לשלם על פי פסק הדין. הרושם המתקבל, לפיכך, הוא כי הנתבע אינו פועל לבירור אמיתי של שאלת חבותו, ונראה כי כל מטרתו היא "לדחות את הקץ". לא לשם כך נועד הסעד של ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

הבקשה, לפיכך – נדחית. פסק הדין מיום 29.11.2016 יוותר על כנו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.