עבד אל גני ואח' נ' חסן

רכבו של התובע 1, פורד פוקוס מס' רישוי 48-452-75 (להלן: "הפורד"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום6/6/16, באחד מרחובות הישוב כפר נחף (להלן: "התאונה").

בעת אירוע התאונה נהג בפורד תובע 2, אביו של תובע 1.

בתאונה היה מעורב רכב מס' רישוי 75-671-27 (להלן: "הרכב המעורב"), בו נהג הנתבע.

לטענת התובעים, התאונה אירעה באשמת הנתבע. לכן הם הגישו את התביעה שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבע לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהתאונה.

כאן המקום לציין כי מי שניזוק, נזקי רכוש, כתוצאה מהתאונה הוא תובע 1. לתובע 2, שנהג בפורד, לא נגרםו נזקי רכוש. לכן לא היה מקום לצרפו כתובע אלא רק לזמנו כעד.

לטענת הנתבע, התאונה אירעה באשמתו של תובע 2. לכן הוא מבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.

בפניי שתי גרסאות באשר לאופן התרחשות התאונה. כל נהג והגרסה שלו. כדי להכריע בשאלת האחריות לאירוע התאונה יש לקבוע, תחילה, כיצד אירעה התאונה.