חיימוביץ נ' ברזילי

בקשה להעברת מקום דיון בשל העדר סמכות מקומית:

בפני בקשת הנתבע מיום 17/8/17 להעברת מקום דיון בשל העדר סמכות מקומית.

על-פי האמור בבקשה מודע הנתבע להחלטת בית המשפט העליון מיום 21/12/16 (בש"א 9737/16) שהורתה על הגשת התביעה במחוז מרכז, אלא שלטענתו לא ברור מתוך ההחלטה מהן אותן נסיבות על בסיסן ניתנה ההחלטה ולפיכך לטענתו יש להעביר התביעה לבית משפט בת"א.

בשל האמור הוריתי לתובע לצרף את הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון. זו צורפה לתיק בית המשפט ביום 6/11/17. הבקשה לבית המשפט העליון הוגשה בידי רעייתו של התובע, היא שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, וזאת טרם הגשת התביעה שבפניי, כדי לקבל הנחיות מאת נשיאת בית המשפט העליון אם ניתן להגיש התביעה בבית משפט בת"א; ואם לא, באיזה בית משפט יש להגישה.

בבקשה צויין שהסמכות המקומית היא לכאורה לבית המשפט בת"א.

החלטת נשיאת בית המשפט העליון לפיה תוגש התביעה בבית משפט במחוז מרכז ניתנה על בסיס אותה בקשה.

לאור החלטת נשיאת בית המשפט העליון קנה מחוז מרכז סמכות לדון בתובענה.

הבקשה להעברת מקום דיון נדחית בשל העדר סמכות מקומית, נדחית.

העברת התובענה לבית משפט השלום פתח תקווה:

בכתב התביעה הכתיר התובע עניינה של התביעה כ"עשיית עושר ולא במשפט" וזאת בתחום סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות. עיון בסע' 11 לכתב התביעה מעלה כי במסגרתה מבוקש למעשה לקבוע כי הנתבע לא זכאי לשכר טרחת עו"ד וזאת לאחר שהסכום השנוי במחלוקת לכל היותר הופקד בנאמנות אצל הנתבע (סע' 8 לכתב התביעה).

סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות אמנם מוגבלת בסכום, אלא שבצידה הגבלה נוספת כי מדובר בתובענה "לתשלום סכום..." (סע' 60(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד -1984.

נדמה כי לאור מהות התביעה – והעובדה כי הוגשה בידי התובע ולא בידי הנתבע הדורש את התשלום עבור טירחתו – מדובר למעשה בבקשה לפסק דין שבמהותו הוא הצהרתי, כך שלכאורה אין סמכות לבית משפט לתביעות קטנות לדון בה.

יתרה מזאת לאור מהות התביעה והצורך ככל הנראה בשמיעת ראיות והבאת עדים, אני מוצא כי ממילא התובענה אינה מתאימה להליך של תביעה קטנה.

כך או כך אני מורה על העברת התביעה לבית משפט השלום פתח תקווה.

המזכירות תקבע את התיק בפני מותב שופט.