עדנאן נ' פרטוש ואח'

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה על סך 8,000 ₪ בגין עיסקה לרכישת רכב מסוג שברולט (להלן: "הרכב").

הרכב הוא בבעלותו של נתבע מס' 1 ורשום על שמו. הרכב היה בשמושה של נתבעת מס' 3 שהיא אשתו של נתבע מס' 2. נתבע מס' 2 הוא בנו של נתבע מס' 1.

הרכב פורסם למכירה באתר "יד 2" על ידי נתבעת 3 ביום 4.6.17 (להלן: "הפרסום"). בפרסום נרשם כי הרכב הינו מודל שנת 2012. הרכב נמכר לתובע בסך של 79,000 ₪, 6,000 ₪ פחות ממחיר המחירון שעמד על 85,000 ₪ לרכב מודל 2012.

לטענת התובע רק לאחר העברת הבעלות ברכב ולאחר שכבר שילם את התמורה לנתבעים, התברר לו שהרכב הינו מודל שנת 2011.

לטענת התובע בכתב התביעה מחירו של רכב שנת יצור 2011 על פי המחירון הוא 77,000 ₪ .

התובע דורש מהנתבעים החזר כספי של 8,000 ₪. החישוב לפי גירסת התובע הינה כדלהלן:

הרכב נמכר כמודל שנת 2012 ב 79,000ש"ח (6,000 ₪ פחות ממחיר המחירון).

רכב מודל 2011 לפי המחירון עמד על 77,000 ₪, בקיזוז של 6,000 ₪, היה אמור להמכר לתובע בסך של 71,000 ₪. ההפרש של 8,000ש"ח (בין 79,000ש"ח ל- 71,000ש"ח) – הוא הסכום שמגיע לו.

לטענת הנתבעים אכן היתה טעות בפרסום המודעה ביד 2 ואין מחלוקת כי הרכב הוא מודל 2011. לדבריהם היו מוכנים לפצות את התובע אך לא על מלוא הסכום, אלא להחזיר לו סך של 2,000 ₪, בין היתר לטענתם כי היה על התובע לבדוק את כל הנתונים לפני שהתקשר בעיסקה ויש לו לכאורה תרומת רשלנות לקרות התקלה.

במעמד הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.