ת"ק 36089-09-16 מחאמיד נ' דוד

לפניי תביעה על סך 7,785 ₪ הנוגעת לנזקיו הנטענים של התובע כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 5.6.2016.

1.לטענת התובע, עת נסע על דרך מחלף הסירה, בנתיב השמאלי מבין שלושה, גלש רכב הנתבע, אשר נסע בנתיב האמצעי לנתיב נסיעתו שלו ופגע בגלגל הימני הקדמי של רכב התובע. כתוצאה, הוסט רכב התובע שמאלה ונפגע ממעקה בטון הממוקם בצד הדרך. התובע הצליח להשתלב חזרה בכביש, אך נאלץ לרדוף אחר רכב הנתבע במשך כחמש דקות עד לעצירתו. עוד נטען, כי התובע פנה למשטרת ישראל בשל סירוב התובע למסור לו את פרטיו, למעט מספר טלפון נייד.

2.לטענת הנתבע, נסע בנתיב הימני ביותר מבין השלושה והתובע הוא שסטה לכיוונו ופגע בצידו השמאלי האחורי של רכב הנתבע.

3.בדיון שהתקיים לפני העידו הצדדים, כמו גם אשת הנתבע.

4.התובע העיד כי עימו ברכב היה אחיו, אשר לא הגיע להעיד, שכן התובע לא ידע כי עדותו של האח נדרשת. כן מסר כי רכב הנתבע "זז הרבה" וכי היה "משהו לא בסדר בנסיעה שלו". התובע מסר כי התאונה התרחשה עת ניסה לעקוף את רכב הנתבע מצד שמאל, וכאשר התחיל בעקיפה, התקרב רכב הנתבע ונצמד אליו.

5.הנתבע העיד כי חש במכה חזקה שטלטלה את כל הרכב. לדבריו, רכב התובע היה "ללא אורות" והיו בו ארבעה אנשים ולא שניים בלבד, כטענת התובע. לטענת הנתבע מסר לתובע את מס' הטלפון שלו, כמו גם את מספר הרכב וכי לא היה בכוונתו להתחמק ממנו. לדבריו, לא היה מוכן לעצור במקום חשוך ועל כן המשיך בנסיעתו עד למקום בו היה יכול להעצר בבטחה בתחנת דלק סמוכה לאיזור התאונה. על דברים אלו חזרה גם אשת הנתבע.

6.לאחר ששקלתי בדבר, החלטתי לדחות את התביעה, שכן מצאתי כי הגרסה המסתברת לאופן התרחשות התאונה היא גרסת הנתבע ובת זוגו, וכי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת גרסתו.

7.על פי הוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, ינומק פסק דיני בצורה תמציתית ויתייחס אך לטענות הדרושות לשם הכרעה.

8.להלן הטעמים אשר הביאו למסקנה לפיה יש לדחות התביעה.