ת"ק 36023-12-14 גבלי נ' נעמן

התובע מתווך מקרקעין בעל משרד תיווך בבאר שבע תובע את הנתבע על סך של 16,018 ₪.

לטענת התובע בכתב התביעה, הנתבע הוא בעלים של נכס ברח' המשחררים 135/8 באר שבע (להלן: "הדירה").

לטענת התובע התקשר עימו הנתבע בעסקה להשכרת הדירה. הוסכם בין הצדדים כי הנתבע ישלם לתובע דמי תיווך בסך של חודש שכירות בתוספת מע"מ (להלן: "דמי התיווך").

לטענת התובע עלה בידו לאחר מאמצים למצוא שוכרת לדירה הגב' יפה קמחי (להלן: "השוכרת מספר 1") דמי השכירות נקבעו לסך של 2,600 ₪ לחודש למשך שנה. לטענת התובע הסכם השכירות בין השוכרת לבין הנתבע המשכיר נחתם ביום 22.06.14. תקופת השכירות הייתה מיום 01.07.14 עד 30.06.15 (להלן: "הסכם השכירות").

טוען התובע כי בהסכם השכירות נקבע בין היתר שעל הנתבע להשלים מספר תיקונים בנכס וזאת כתנאי לתשלום דמי השכירות. כמו כן נקבע בהסכם השכירות כי השוכרת תפקיד שיק של ביטחון על סך 10,000 ₪ שימסר לנתבע.

לטענת התובע הוסכם כי השקים של דמי השכירות עבור כל השנה לא יימסרו לנתבע עד אשר ישלים את התחייבויותיו על פי ההסכם, שכן השוכרת ביקשה לוודא שכלל התיקונים בדירה בוצעו.

עוד לטענת התובע הוסכם כי לאחר חתימת החוזה ישלם הנתבע לתובע את דמי התיווך שהסתכמו בסך של 2,600 ₪ בתוספת מע"מ סה"כ 3,068 ₪ (להלן: "דמי התיווך").

לטענת התובע הנתבע לא ביצע את התיקונים הדרושים בנכס והשוכרת לא יכלה להיכנס לנכס ועקב כך הודיעה השוכרת כי בשל הפרת החוזה על ידי הנתבע היא תאתר נכס אחר למגורים.

אשר על כן, טוען התובע כי הוא זכאי לקבל מהנתבע את דמי התיווך עבור העסקה אותה ביצע שכן התנאי היה כאמור לעיל שעם חתימת ההסכם בין השוכרת לנתבע ישלמו לתובע דמי התיווך שמגיעים לו. רק עקב מחדליו של הנתבע שלא ביצע תיקונים בנכס כפי שהתחייב על פי ההסכם הראשון לא נכנסה בסופו של דבר הדיירת לדירה.