אזרזר נ' תקשורת

לפניי תביעה כספית ע"ס 33,000 ₪ שעניינה בדרישת התובע לפיצויו בגין נזק לא ממוני שנגרם לו כטענתו עת ביקש להתנתק מן הנתבעת.

בכתב תביעתו, שיצוין כי הוגש בצורה לא נהירה וברורה כלל, טוען התובע כי לאחר שהצטרף לחבילת VOD ושירותי הוט, שם לב כי הוא מחויב מעבר למוסכם, ולפיכך ביקש להתנתק בתאריך 14.8.2016. לדבריו הנתבעת "משכה" אותו בתהליך הניתוק עד שנותק בסופו של דבר יום 19.8.2016. במהלך אותה תקופה שהה בחופשה וכתוצאה מן התדיינות עם הנתבעת, זו נהרסה. לפיכך דורש התובע את פיצויו על עוגמת הנפש והרס זמן חופשתו. עוד טוען התובע כי לא קיבל את חשבונותיו משך כל תקופת התקשרותו עם הנתבעת וכי גם בכך יש בכדי לפצות אותו.

בכתב הגנתה, טוענת הנתבעת כי דין התביעה להידחות וזאת שעה שפעלה בהתאם לדין, וכי התביעה אינה אלא ניסיון של התובע להתעשר על חשבונה. לדבריי הנתבעת, לאחר שסורבה בקשת התובע להמשיך לקבל את שירותי הVOD בחינם, תוך שזה ממשיך לצרוך שירותים אלה ביודעו כי אלה בתשלום חודשי קבוע, ביקש להתנתק והדבר נעשה תוך פרק הזמן הנדרש לכך ללא כל גרימת טרדה או אי נוחות לתובע.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ושמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות וזאת מהנימוקים כדלקמן:

1. זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסוד. דלתותיו של בית המשפט פתוחות בפניי כל אדם והצדק הינו נחלת הכל. עניין זה בא לידיי ביטוי ביתר שאת במוסד של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר מטרתו בין היתר היא בהנגשת ההליך השיפוטי לכדי כלל האוכלוסייה, וזאת תוך בירור התובענה במהירות וביעילות.

   עם זאת, אין "בסדרי הדיון הפשוטים, דיני ראיות "המרוככים" ואגרות משפט הנמוכות" בכדי לפתוח פתח לתביעות קנטרניות, אשר אין מקומן להתברר בפני בית המשפט כלל. מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות, מהיר ויעיל לפתרון סכסוכים אזרחיים אגב חסכון בייצוג משפטי ,אולם, מוסד זה אינו מהווה מקום להשגת סעד אשר אין לתובע בהתאם לדין או לצדק תוך הגשת תביעות מופרכות ,בדרישה לקבלת פיצוי לא פרופורציונאלי כלל לאירוע ."חרב" התביעה הקטנה לא נועדה לצורך השגת תמורה עודפת מקרב החברות הנתבעות, כי אם לפצות את התובעים בגין התנהלות שלא כדין של אלו . אין בעובדה כי הנתבעת הינה חברה בכדי להתייחס לתובע בסלחנות בשל כך. הגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות כמוה כתביעה לכל דבר ועניין, ומכאן אין מקום להעלאת טענות ובהגשת תביעות אשר לא היו מוצאות את מקומם גם בסדרי הדין הרגילים, ובפרט בתביעות סרק תוך ניצול יתרונות בית משפט לתביעות קטנות והכל תחת הבנה מוטעית ולפיה בית המשפט יתייחס בסלחנות מפאת העובדה כי המדובר באזרח שאינו מיוצג , גם במקרה בו ימצא כי אין לתובע כל זכות שבדין או בצדק .

    

2. התביעה דנן טוב לה כי לא הייתה מוגשת;

   התובע לא הוכיח בפניי ולו בבדל של ראייה כי הנתבעת לא פעלה כדין. לדבריו, ביקש להתנתק משירותיי הנתבעת ביום 14.8.2016 והדבר בוצע רק ביום 19.8.2016. מנגד, לטענת התובעת, שגיבתה טענותיה ברשימה מוסדית (ראה נ-1), בקשת הניתוק הוגשה ביום 18.8.2016 והדבר בוצע כבר ביום 20.8.2016 עם איסוף הציוד. אף אם עובדות אלה אינן נכונות להווייתם, וכי תאריכים אלה אין מדויקים, עדיין אין זה ברור כלל ועיקר כיצד יש בהתנהלות זו של הנתבעת, בכדי להוביל לגרימת הטרדה ועוגמת הנפש עליה מלין התובע ולפצותו בסך 33,000 ₪.