זילבר נ' גן-צבי ואח'

לאור הודעת הנתבעים מיום 2.6.19 אני מחייבת את הנתבעת 3 לשלם לתובע סכום של 3,787 ₪ בתוספת ריבית והצמדה בסכום של 278.5 ₪. החיוב הוא בהתייחס ספציפית לתיק בנסיבותיו ומבלי שהדבר יחשב כהודאה של מי מהנתבעים בטענה מטענות התובע.

הסעד של צו עשה המבוקש בסעיף (ב) בכתב התביעה המתוקן הסעד נמחק. אין מקום לדחיית סעד זה כמבוקש על ידי הנתבעים משלא התקיים לגביו דיון לגופו של עניין מפאת חוסר סמכות עניינית.

התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בגין הוצאות משפט, הוצאות התייעצות עם עו"ד, טרחה ועגמת הנפש.

הנתבעים טענו שהתובע נדרש על ידי ביהמ"ש להסיר את הסעד שנתבע סעיף (א) בכתב התביעה המקורי, אך במקום לעשות כן הופיע סעד זה בכתב התביעה המתוקן כסעיף (ב). מעיון בתיק עולה שלא היה מקום לכלול סעד זה בכתב התביעה מתוקן לאור החלטת כב' הרשמת אורית יהלומי מיום 18.12.18. עניין זה יבוא בחשבון ההוצאות.

דרישה לפסיקת הוצאות התייעצות עם עו"ד יש לגבות באסמכתאות בדבר התשלום: רע"א 10124/17 עבדאללה אשקר נ' פאדי סלימאן (30.1.18). דבר זה לא נעשה ולכן רכיב זה נדחה.

לעניין עגמת הנפש הנטענת, לא בנקל יפסוק בית המשפט פיצוי בגין עגמת נפש, אלא בהתקיים תנאים ונסיבות המצדיקים זאת. לעניין זה, יפים דברי כב' השופטת נעה גרוסמן, בקובעה בת.א. (ת"א) 103072/98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ (11.2.04) בין היתר, שתביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה, ויש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כגון המקרה דנן. לא ראיתי במקרה דנן לפסוק רכיב של עגמת נפש.

סוף דבר התביעה מתקבלת בהתאם להסכמת הצדדים.

הנתבעת 3 תשלם לתובע סכום של 3,787 ₪, ובנוסף 278.5 ₪, ובנוסף אגרת פתיחת תיק בסכום יחסי של 50 ₪. בגין הוצאות טרדה וביטול זמן תשלם הנתבעת סכום נוסף של 550 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נמחקת.