ח'טיב נ' קונים פלוס בע"מ

התובע טוען שהנתבעת עשתה אתו עסקה טלפונית שבה מכרה לו מחשב. 

במסגרת אותה עסקה, הבטיחה לו הנתבעת לשלוח לו מתנות בדרך זו או אחרת.

התובע מוסיף, שלהפתעתו קיבל זמן קצר לאחר "עסקת המחשב", חבילה מהנתבעת באמצעות הדואר, כאשר לחבילה צורפה חשבונית שבה הוא מחויב לנתבעת בסכום של 3,000 ₪.

התובע שלח לנתבעת את החבילה בחזרה באמצעות הדואר מבלי לפתוח אותה וניסה לפנות לנתבעת על מנת שלא יחויב בגין אותה חבילה, אך מאמציו עלו בתוהו והוא חויב באמצעות כרטיס האשראי שלו בסך של 3,000 ₪ לטובת הנתבעת.

הנתבעת אינה מכחישה את טענת התובע על כך שהחזיר את החבילה בגינה חויב בסך של 3,000 ₪.

הנתבעת טוענת שניסתה להשיג את התובע טלפונית פעמים רבות ולא נענתה.

היא טוענת שרק ביום 9.2.16, מספר חודשים לאחר החזרת החבילה, יצר אתה התובע קשר.

הנתבעת ניסתה בהמשך שוב ליצור קשר עם התובע על מנת להסדיר את פרטי ביטול העסקה, אך הוא לא השיב לטלפונים שלה.

הנתבעת מציעה כיום לאפשר לתובע זיכוי שבאמצעותו יוכל לרכוש פריטים שהיא מוכרת.

אני מאמין לתובע בטענותיו והתרשמתי שהוא דובר אמת.

הנתבעת לא הציגה בפניי הקלטה של שיחת טלפון שבה כביכול רוכש התובע מהנתבעת את פריטי החבילה בתמורה לסך של 3,000 ₪.

המסקנה מכל אלה, שהנתבעת ניסתה לגרור את התובע לעסקה בהיקף של 3,000 ₪, בלא שהתובע הסכים לכך.

הנתבעת גם לא נהגה בהמשך בתום לב, כאשר גררה רגליים אל מול ניסיונות התובע להביאה לידי כך שתשיב לו מיד את הסכום של 3,000 ₪ שבו חויב כלפיה.

בסופו של דבר חויב התובע לשלם לנתבעת 3,000 ₪, בלא שקיבל כל תמורה לכך.

אשר על כל אלה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים סך של 3,000 ₪ בצירוף הוצאות בסך 1,000 ₪, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 16.6.16 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מציין שהבאתי בחשבון לעניין קביעת ההוצאות, את העובדה שנציג הנתבעת התייצב לדיון קודם שאליו לא התייצב התובע.