צרוינסקי נ' כהן ואח'

לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רכוש שנגרמו, לטענתו, על ידי רכב הנתבעים בתאונת דרכים מיום 21.3.2016.

לטענת נהג התובע ביציאתו מחנות השירות שבתחנת הדלק הבחין ברכב הנתבעים, שתדלק מאחוריו, יוצא בנסיעה לא זהירה ופוגע באופנועו ומפיל אותו. הנתבעים סרבו להכיר באחריות לקרות התאונה ומכאן תביעה זו.

הנתבעים מצדם הכחישו את המיוחס להם בכתב התביעה. לטענת נהגת הנתבעים, היא לא פגעה בקטנוע של התובע. לשיטתה, בעודה מתדלקת את רכבה, "לפתע פתאום, כאילו משום מקום, הגיח במהירות בנו של התובע כשהוא צועק וצורח ומתלהם וניתן לומר שאפילו משתולל ועל סף איבוד שליטה עצמית ומבין הצעקות הצליחה להבין כי הלה טוען שהפילה עם רכבה את קטנועו". לטענתה היא היתה אז בחודש התשיעי להריונה עם שלושה ילדים קטנים ברכב, נבהלה מהתפרעותו של נהג התובע, הסתגרה ברכבה התקשרה לבעלה ובהנחייתו מסרה לנהג התובע את הטלפון שלו ביקשה ממנו לצלם את מספר הרכב ולאחר מכן נמלטה בפחד מהמקום כשהיא וילדיה בוכים. מכל מקום, ולגופו של עניין, טענה נהגת הנתבעים כי לא היה כל מגע שהוא בין רכב לקטנוע התובע כי ברכב הנתבעים אין סימן וזכר לפגיעה או מגע עם הקטנוע, כי אין סיכוי שפגעה בקטנוע ולא שמה לב ומכל מקום "הוא היה בחנות אולי משהו אחר הפיל".

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הנהגים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג יא).

הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע, את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

במישור האזרחי, מידת ההוכחה היא הטיית מאזן ההסתברות לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות אשר הובאו בפניו, את דיותן ואת המשקל שיש להעניק להן.

בפסה"ד בעניין ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 נקבע בכל הנוגע למאזן ההסתברויות כי "...דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%...".