ת"ק 35791-11-13 קורן נ' בנק מזרחי טפחות בעמ

רקע כללי וטענות התובעת

ביום 26.7.12 הפקיד מר דבש אלי, לקוח של הנתבע, שני שיקים בחשבונו:

האחד ע"ס 2,000 ₪ ומועד פרעונו 1.7.2005.

השני ע"ס 2,500 ₪, ומועד פירעונו 12.9.2005.

מדובר בשיקים משוכים על בנק לאומי, שניתנו בעבר על ידי בעלה לשעבר של התובעת ביום 1.7.2005 ואשר הוצגו לפרעון רק כעבור 7 שנים מיום זמנם פירעונם.

השיקים חוללו באי פירעון ועקב כך נפתח כנגד התובעת תיק הוצאה לפועל. בסופו של יום התביעה כנגד התובעת בתיק השטרי נדחתה בהסכמה.

לטענת התובעת, הנתבע נתן ידו בכוונה ובידיעה להפקיד שיק ישן עת התעלם במכוון ובידיעה כי מדובר בשיק שמועד פירעונו חלף לאחר 7 שנים.

התובעת עותרת לחייב את הנתבע בסך 19,600 ₪ בגין עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה, ייעוץ משפטי וכד'.

טענות הנתבע

הנתבע טוען כי יש לסלק התביעה על הסף שכן לא נגרם כל נזק ישיר לתובעת ואף במידה והיה נזק הוא כלל לא הוכח. התובעת אינה לקוחת הנתבע ולנתבע אין קשר חוזי כלשהו עימה. הנתבע פעל כנדרש לעניין הפקדת השיקים.

עוד טוען הנתבע כי גם אם היה מסרב לקבל השיקים עדיין יכול היה המחזיק בהם לפעול בדרכים אחרות לשם גבייתו. הנתבע החזיר השיקים כך שבפועל לא גרם לנזק ישיר.

במעמד הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. התובעת הוסיפה כי אדם שמקבל שיק אמור לפרוע אותו תוך שישה חודשים. מחזיק השיק מצא לנכון להציגו לפרעון 4 ימים לפני תום תקופת ההתיישנות.