אהרון נ' החברה המרכזית לתקוני טלפונים בע"מ

בפניי תביעת התובע לפיצוי כספי. כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, אנמק את פסק הדין בקצרה.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובע רכש, ביום 24.4.16 מכשיר טלפון נייד מסוג ONE PLUS 2 בחנות KSP באילת. לטענת התובע, מספר ימים לאחר מכן, גילה כי המכשיר אינו פועל כשורה, והופנה ע"י KSP לתיקון אצל הנתבעת, בהתאם לתעודת האחריות.

התובע טוען, כי ביום 20.5.16 מסר את מכשירו לתיקון אצל הנתבעת, אך בניגוד לתקנות הגנת הצרכן המחייבות את הנתבעת להחזיר את המכשיר מתיקון בתוך 14 יום , הושאר מכשיר הטלפון של התובע אצל הנתבעת לתיקון עד ליום 16.6.16, אז התקשר התובע לנתבעת ונמסר לו כי המכשיר ממתין לו בסניף. התובע הוסיף וטען, כי במהלך תקופה זו ניסה מספר רב של פעמים ליצור קשר טלפוני עם הנתבעת.

לטענת התובע, בו ביום הגיע לאסוף את המכשיר, אך הסתבר כי המכשיר עדיין תקול.

לפיכך, פנה התובע לKSP והוסכם על ביטול העסקה, החזרת המכשיר וקבלת כספו חזרה.

התובע תובע את הנתבעת בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל אי תיקון התקלה וכן בשל עיכוב המכשיר לתיקון במשך פרק זמן העולה על הנקוב בתקנות הגנת הצרכן.

הנתבעת טענה, כי התקלה טופלה על ידה במשך מספר ימים, אולם לצורך השלמת הטיפול במכשיר, היה צורך באישור התובע לאיפוס הנתונים, ולפיכך ניסו נציגי הנתבעת ליצור קשר עם התובע, אך הדבר לא עלה בידם, הואיל והתובע מסר את פרטי מספר הטלפון שבתיקון. לאחר שהתובע התקשר ביום 9.6.16 והשאיר מספר טלפון בו ניתן היה להשיגו, ביום 14.6.16 נשלחה לו הודעה כי המכשיר מוכן ונשלח לנקודת השירות.

דיון והכרעה

כאמור, אין חולק, כי ביום 20.5.16 מסר התובע את מכשירו לתיקון, וכי ביום 16.6.16 קיבלו חזרה מתיקון.