ת"ק 35559-03-15 רון נ' סלקט פרו בע"מ

בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות המבקשת- הנתבעת. פסק הדין ניתן במעמד התובעת בלבד. הבקשה הוגשה ביום 31.8.2015.

1.מדובר בתביעה ע"ס 11,000 ₪ אשר הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בגין משלוח של דברי פרסומת, בניגוד להוראות סעיף 30 א(א) לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התקשורת").

2.פסק הדין ניתן ביום 28.7.2015 , המועד אשר היה קבוע לדיון, לאחר שהמבקשת לא התייצבה על אף שזומנה כדין .

3.יצוין כי ביום 15/4/15 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה וביום 19/5/15 הוגש על ידה כתב הגנה.

4.המבקשת טוענת כי לא ידעה על מועד הדיון, לטענתה ככל הנראה קיבל מי מעובדיה את הזימון, לא העבירו לידי מנהל המבקשת או המזכירות, הזימון אבד ולא נרשם ביומן.

בנוסף טענה, כי בפיה טענות הגנה טובות.

5.המשיבה טענה מנגד כי המבקשת היתה מודעת לקיומו של הדיון, ובין יתר מחדליה הגישה אף בקשה זו באיחור וללא קבלת ארכה או רשות. בנוסף טענה כי טענות ההגנה של המבקשת לגוף העניין, קלושות.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה אין לבטל את פסק הדין וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

7.הלכה פסוקה היא כי בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות – האחת, הסיבה בגינה המבקש לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט והשניה, מהם סיכויי ההצלחה של המבקש- הנתבע, במידה ופסק הדין יבוטל ויורשה הוא להתגונן במשפט (ר' יואל זוסמן, "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 738).