אברהם נ' פספורטכארד ישראל סוכנות לביטוח כללי (2014) בע"מ

לפני תביעה על סך 25,000 ₪.

התובע טוען כי ביום 2.4.17 רכש מהנתבעת פוליסת ביטוח לקראת נסיעה לחו"ל שנועדה להתקיים החל מיום 11.4.17.

יום קודם לכן, ב-1.4.17, אושפז אביו של התובע לאחר שחש ברע. כעבור יומיים, ב-3.4.17, נותח האב ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ. נוכח מצבו של אביו הודיע התובע ביום 9.4.17 על ביטול הטיסה, וכאשר פנה לנתבעת בדרישה לקבלת החזר בגין כרטיסי הטיסה נדחה על ידה, בטענה כי הפוליסה מחריגה מקרי ביטול הנובעים ממצב רפואי קיים של בן משפחה.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי אשפוזו ומצבו הרפואי של אביו של התובע נבעו ממצב רפואי קיים (בכיס המרה של האב) ומשכך, וכפי שנענה התובע, אכן עסקינן בתוצאה צפויה או במהלך טבעי של מחלה בשלה היה בן משפחתו של המבוטח בטיפול רפואי במשך ששת החודשים שקדמו לנסיעה המתוכננת לחו"ל – ומשכך, נכללת התביעה בחריגים לפוליסה (ס' 6), שהעתקה צורף.

בדיון התברר, תחילה, כי למרבה הצער הלך אביו של התובע לעולמו מאז האירועים נשוא התביעה.

התובע הבהיר בעדותו כי ב-29.3.17 עבר אביו בדיקה שגרתית לאחר הליך להוצאת אבנים מכיס המרה (עמ' 3, שורה 11) וכי סבל בעבר מבעיות בכיס המרה ועבר טיפולים להוצאת אבנים מכיס המרה. לעדותו, נשקלה אפשרות לנתח את האב – אך היא נפסלה בשל גילו והחשש מסיכוני הניתוח. התובע העיד כי אביו סבל מבעיות לב וכי בשנה וחצי האחרונות "בעיקר כיס מרה" (עמ' 1, שורה 21). לעדותו, כאשר נרכש הביטוח (ב-2.4) היה האב מאושפז "בגלל ענייני מרה" (ור' גם עמ' 3, שורה 22), אך היו משוכנעים "שהוא יוצא מזה". רק למחרת החמיר המצב, האב נותח ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ, ובהמשך הדרדר מצבו. התובע העיד כי במהלך השנים נסע לחו"ל פעמים רבות, גם בעת אשפוזים קודמים של האב, ולא סבר כי גם הפעם יהיה צפוי צורך בביטול הנסיעה.

התובע ביקש לתמוך טענותיו בפסקי דין בהם נטען כי נוכח ניסוחי פוליסות הביטוח ("מי שכתב את זה הוא גאון", לדברי התובע) "כל מי שיש לו הורה קשיש לא יכול לצאת לחו"ל" (כטענת התובע – עמ' 2, שורה 22).