ת"ק 35316-06-14 דביר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.אין מחלוקת בין הצדדים כי בתאריך 14/2/14 הנתבעת גב' עינת בן ברוך נהגה ברכב מס'

51-278-59 ותוך כדי נסיעתה היא פגעה במונית מס' 65-913-25 (להלן: "המונית") השייכת לתובע.

2.התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד שנערכה ע"י השמאי לירן מרדכי (להלן: "השמאי") ומסמכים שונים.

3.התובע העיד כי לאחר אירוע התאונה הוא סבר שהמונית נפגעה פגיעה קלה, אולם, כשהוא פתח את הדלתות האחוריות של המונית, הוברר לו שקיים נזק ואף לא הצליח לסגור את הדלתות.

4.השמאי זומן למתן עדות ונחקר ע"י נציג הנתבעת מס' 1 (המבטחת של הרכב הפוגע) והעיד שהדלתות האחוריות לא נסגרו כמו שצריך, כתוצאה מלחץ הפח האחורי.

השמאי נשאל לעניין החלודה שהיתה קיימת במונית והעיד שאכן היתה קיימת חלודה בדלתות האחוריים ללא כל קשר עם התאונה, וכי הדבר נפוץ בסוג מכוניות כאלה מאחר ומדובר בדלתות גדולות והגומיות לא אוטמות, כפי שצריך ושם עומדים מים ונוצרת חלודה.

5.בעלה של הנהגת העיד כי בסמוך לאחר אירוע התאונה, הוא הגיע למקום התאונה ולאחר שפתח את הדלתות של המונית, הוא ראה בבירור בין הדלתות באמצע המונית, כי הפגוש מתחת לדלת מתפוצץ עם חלודה יבשה ללא כל קשר עם התאונה.

6.ב"כ הנתבעת מס' 1 טען בסיכומיו שהתובע מנסה לגלגל נזקים ישנים שהיו למונית לפתחם של הנתבעים, וכי עפ"י התמונות שהוגשו, לא נראה כל נזק במונית וכי היחס בין התאונה לבין הנזק הנטען אינו פרופורציונאלי וכי התביעה מנופחת.

דיון והכרעה:

7.כאמור, התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד של השמאי המתארת את הנזק וקובעת את שווי התיקון.