סחייק נ' אלמגור

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 10.12.14 ברחוב הפרחים בלוד (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מס' רישוי 59-072-72 נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת"), ורכב הנתבעת מס' רישוי 84-352-68 נהוג בידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. השתתפות עצמית בסך של – 1,995 ₪.

ב. ירידת ערך בסך של -797 ₪.

ג. כינון בסך של – 32 ₪.

ד. הפסד הנחת העדר תביעות בסך של – 984 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת חוות דעת שמאי, תמונות ומסמכים.

התובעת אשר נהגה ברכב התובעת עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"ביום 10.12.14 נהגתי ברכב שמספרו 59-072-72. הבעלים של הרכב זו אני. נסעתי בעיר לוד ונהגתי ברכב באיטיות והתקרבתי לצומת. האטתי כי התקרבתי לצומת ולפתע רכב שנסע מאחוריי פגע ברכב שלי מאחור. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב והסתבר שהרכב שפגע ברכב שלי מאחור, הוא רכב שהיה נהוג על ידי אלמגור שרית, שהיא הנתבעת ומספרו 84-352-68. החלפנו פרטים אחרי התאונה. כשירדנו מכלי הרכב, כל דרך החלפת הפרטים היה במתח של צעקות וכעס. חברה שלי הייתה יחד איתי ברכב ושמה שרה פריש והיא העדה שלי. היא הגיעה היום לבית המשפט ותעיד. קיבלתי את הנזקים של הרכב שלי מחברת הביטוח שבה הרכב שלי מבוטח ואני תובעת את ההפרשים שהם: השתתפות עצמית בסך של 1,995 ₪, השתתפות עצמית וירידת ערך בסך של 797 ₪, כינון בסך של 32 ש"ח והפסד הנחת העדר תביעות בסך של 984 ₪. אני צירפתי לתביעה מסמכים הכוללים חו"ד שמאי ותמונות המעידים על הנזק שנגרם לרכב שלי. מבקשת לפסוק את סכום התביעה בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

עדה מטעם התובעת, שרה פריש, תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:

"ביום 10.12.14 נסעתי ביחד עם התובעת שהיא חברתי וישבתי במושב שליד הנהג. היינו בעיר לוד. נסענו לאיזו הרצאה וכשהיינו לפי מיטב זכרוני, כשהגענו לצומת מרומזרת, האור התחלף מאור אדום לאור ירוק, חברתי רחל החלה בנסיעה יחסית איטית כשלפתע שמעתי מאחור מכה והובהר שרכב שנסע מאחורינו פגע בחלק האחורי של הרכב שבו נהגה התובעת. יצאנו מהרכב אחרי התאונה וגם נהגת הרכב שפגעה ברכב שלנו מאחור יצאה מהרכב. זה היה מקרה מאוד ברור מבחינתי, של פגיעת רכב הנתבעת שנסעה מאחורי הרכב של התובעת ופגעה בחלק האחורי של רכב התובעת עם חלקו הקדמי. זה הסיפור".

הנתבעת אשר נהגה ברכב הנתבעת עובר לתאונה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"ביום 10.12.14 נהגתי ברכב שמספרו 84-352-68 בעיר לוד. העיר מוכרת לי היטב מאחר ואני תושבת לוד. נסעתי עם אמא שלי באותו יום לרמלה לניחום אבלים. בכביש כיוון נסיעתי היו שלושה נתיבי נסיעה, שניים שמיועדים לנסיעה ישר ואחד שמיועד לפנייה שמאלה. התרחיש של התאונה החל הרבה לפני הצומת המרומזרת, משהו כמו 3-4 מטרים לפני הצומת. אני נסעתי בנתיב הימין מבין שלושה נתיבי הנסיעה כשכוונתי לנסוע ישר קדימה. התובעת נהגה ברכב בנתיב השמאלי ביותר שבכביש וראיתי שהיא מזגזגת מהנתיב השמאלי. אני רוצה להסביר עוד פעם. אני ראיתי אותה נוסעת בנתיב השמאלי עוד קודם לכן וכבר אז הבחנתי שהיא נוסעת בנתיב השמאלי ועוברת לנתיב האמצעי ועוד פעם חוזרת לנתיב השמאלי. התובעת לא נסעה אחריי אלא היא נסעה לפניי. היא נסעה בנתיב השמאלי, עברה ימינה ושוב שמאלה לנתיב השמאלי ביותר ואז הגענו לפני הצומת והיא עצרה כי היה אור אדום ברמזור וכשהיא עצרה, היא הייתה בנתיב השמאלי ואני כבר עברתי לנתיב הימני. כל הזמן נסעתי בנתיב הימני ביותר שבכביש, אבל אח"כ עברתי לנתיב האמצעי שבכביש שגם הוא מיועד לנסיעה ישר. אני עברתי מהנתיב הימני ביותר שבכביש לנתיב האמצעי שבכביש שגם הוא מיועד לנסיעה ישר, כי פחדתי מהרכב של התובעת. הרגשתי שהיא מבולבלת כי ראיתי שבמרחק קטן מאוד מהצומת, משהו כמו 3-4 מטרים, היא מזגזגת ועוברת מנתיב לנתיב כמו שהסברתי. אני חוזרת ואומרת, שכל הזמן היא נסעה לפניי ואני תמיד אחריה. עצרנו ברמזור והיה אור אדום. אני הייתי בנתיב האמצעי והיא הייתה בנתיב השמאלי. כשהאור התחלף מאור אדום לאור ירוק, ראיתי שהתובעת גולשת ימינה כיוון נסיעתה וחותכת את נתיב הנסיעה שלי מצד שמאל. אז פתאום היא נעצרה בכביש ואז באמת פגעתי עם הרכב שלי בחלק האחורי של הרכב של התובעת. אני לא ממש פגעתי ברכב של התובעת חזיתית עם החלק הקדמי של הרכב שלי, אלא דרך התמונות של הרכב של התובעת שצורפו לחוות הדעת, אפשר לראות שהתובעת הגיעה מהצד השמאלי של הרכב שלי, כלומר, סטתה ימינה כיוון נסיעתה ופשוט עצרה לפני הרכב שלי. היא נעצרה באמצע הצומת, כלומר, כבר בתוך הצומת עצמה, אולי 2-3 מטרים בתוך תחום הצומת. אני נסעתי במהירות אולי 30-40 קמ"ש כי רק התחלתי את הנסיעה אחרי שקודם עצרתי. אני שמרתי מרחק. אני יצאתי מהרכב ממש סהרורית. אני צעקתי ובכיתי. הייתי מאוד נסערת. יצאנו מהרכב והחלפנו פרטים. התובעת הודתה בפניי שהיא לא מכירה את האזור והיא התבלבלה. היא אמרה שהיא התבלבלה ולא מכירה את האזור. זה מה שהיה".

עדה מטעם הנתבעת, רותי מיכאלי, תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:

"אני אמא של הנתבעת. ביום 10.12.14 הייתי ברכב שבו נהגה הבת שלי ומדובר ברכב שמספרו

84-352-68. ישבתי קדימה ליד הנהגת. נסענו בלוד. אני לא זוכרת שום דבר מהמקרה הזה. אני רק זוכרת שכשיצאנו מהרכב כי הייתה תאונה. ראינו את האוטו שהיה אחרי התאונה וראינו את התובעת שהיא ממש הייתה בלחץ ונתנו לה מים. את התאונה לא ראיתי. אני ישבתי קדימה ולא ראיתי".