נח ואח' נ' אופיר טורס בע"מ ואח'

לפני תביעה על סך 28,000 ₪ בה טוען התובע כי על הנתבעת לפצותו בקשר להתנהלותה בקשר להסדרת שינוי בטיסה ארצה בשל נסיבות רפואיות. הנתבעת מבקשת להטיל את האחריות, ככל שתקבע, על צד ג' – חברת התעופה.

מן התביעה עולה כלהלן:

• במרץ 2016 טס התובע לקולומביה, בטיסה שרכש מן הנתבעת ואשר נערכה על ידי חברת התעופה, צד ג'. במהלך שהייתו בקולומביה נדרש לקצר את הנסיעה ולשוב לארץ בשל מקרה חירום רפואי.

  • אשת התובע פנתה לנתבעת בטלפון וזו הפנתה אותה לנציגות חברת התעופה בקולומביה. התובע פנה בעצמו לשדה התעופה בקולומביה וביקש להקדים את מועד טיסתו – והיה מוכן לשלם במזומן או באשראי (של בת משפחה), אולם נדחה על ידי נציגת חברת התעופה במקום שהפנתה אותו לסוכנות נסיעות.

  • לאחר שעות ארוכות שב התובע למלון ולמחרת בבוקר פנה לסוכנות נסיעות מקומית. בעסקה טלפונית שילם את עלות שינוי פרטי כרטיס הטיסה (250 דולר ארה"ב). כשחזר לשדה התעופה התברר כי חברת התעופה מסרבת להעלותו לטיסה בטענה כי הכרטיס לא שולם. לאחר בירור טלפוני התברר כי התשלום על שינוי כרטיס הטיסה נדחה מכיוון שלא בוצע מהארץ בה בוצעה ההזמנה המקורית. חברת התעופה אף הפנתה את התובע לנתבעת.

  • למחרת פנתה אשת התובע לנתבעת ונדרשה לשלם 600 דולר ארה"ב על השינוי. מחוסר ברירה שולם סך זה – אולם אז נטען בפני התובע כי על פי רישומיהם היה עליו להתייצב לטיסה יום קודם, ועתה היה עליו לרכוש כרטיס טיסה חדש. נציגת הנתבעת הטילה ספק בטענת התובע ורעייתו – כי בנסיבות העניין אין המידע אודות אי ההתייצבות לטיסה נכון ולמעשה התייצב התובע לטיסה אך נמנעה עלייתו עליה על ידי חברת התעופה – ורק לאחר שיחות ארוכות הובהרה הטעות.

  • בשלב זה נתקל התובע בסירוב של נציגת חברת התעופה, בשיחת טלפון, להשלים את הטיפול בשינוי (על אף שנטען בפניה כי הדבר נעשה לאחר תיאום עם נציגת הנתבעת ובהנחייתה) ורק לאחר שיחה נוספת עם נציגת הנתבעת נמסר לתובע כי העניין סודר וכי יוכל לעלות על טיסה לישראל באותו ערב.

  • למרבה האכזבה, מאוחר יותר באותו יום הודיעה הנתבעת כי קיבלה הודעת סירוב מחברת האשראי על ביצוע העסקה (לטענת התובע, מבלי שהיתה סיבה לקבל סירוב שכזה) וכי, למעשה, גם באותו יום לא יוכל התובע לשוב לארץ – שכן באותה שעה כבר היו משרדי חברת התעופה סגורים.