גלעדי ואח' נ' קרנית ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 24.4.17 בפתח תקוה. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 5,375 ₪ בגין הסכומים שקוזזו על ידי הנתבעת 2 מהסכום ששולם לתובעים – וזאת, לעמדת התובעים, ללא הצדקה (הנתבעת 2 שילמה סך 29,350 ₪ מתוך תביעה לנזקים בסך 34,726 ₪).

הנתבעים טענו כי אף שהכירו באחריותם לתאונה, הרי שהתאונה התרחשה בצומת ולתובעים רשלנות תורמת מכוחה קוזז סך 15% מנזקיהם.

נהג התובעים טוען כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים יצא מימין הדרך ולא ציית לתמרור עצור. הנהג העיד כי אין בידו להתייחס לשאלת שדה הראיה שהיה במקום ולא ידע לומר מאיזה מרחק הבחין ברכב הנתבעים כשזה מתקרב לעברו.

נהג רכב הנתבעים טען, מנגד, כי יצא בגלישה לצומת מרמפה שהיתה במקום, ושלל את הטענה כי לא ציית לתמרור עצור – שכן לטענתו אין במקום תמרור. לגרסתו, במקום התאונה עומד עץ המסתיר את שדה הראיה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, שוכנעתי כי בצדק הפחיתה הנתבעת 2 מהתשלום שביצעה לתובע שכן מצאתי שיכול היה למנוע את התאונה (או להקטין את נזקיה) לו היה מגלה תשומת לב רבה יותר בעת הנהיגה. העובדה כי לא ידע להשיב לשאלות אודות מיקום התאונה ונסיבותיה מחזקות את המסקנה שלתובעים רשלנות תורמת. בנסיבות, שיעור של 15% הוא ראוי ומידתי, והנתבעת 2 היתה רשאית לקזז את השיעור שקיזזה.

מבחינת נזקי התובעים כמתואר בכתב התביעה, ביחס לראשי הנזק של עלות התיקונים, שכר שמאי וירידת ערך (ובהתעלם מראש הנזק של עגמת נפש שלא הוכח) נמצא כי על הנתבעים היה לשלם לתובעים 85% מסך 34,260 ₪, שהם 29,121 ₪. הנתבעת 2 שילמה סך 29,350 ₪, על פי המצוין בכתב התביעה – ומשמע כי לא שילמה בחסר.

בנסיבות אלו, התביעה נדחית. אין צו להוצאות.