ת"ק 35170-12-14

תביעה לתשלום 1,500 ₪ בגין אבדן ציוד והשחתתו.

טענות הצדדים

לטענת התובע, אשר היה אסיר בכלא קציעות, ביום 23.3.14 נערך חיפוש בתאו ולאחר החיפוש נעלמו לו מספר חפצים וכן מצא חפצים מקולקלים. החפצים שנעלמו לתובע לטענתו הם: ווקמן, שעון, סוללות, 10 דיסקים וספרים. החפצים שהתקלקלו לטענתו הם: נעליים, מנורה, מכונת גילוח, גיגית, מלון אלקטרוני ודיסקמן.

המדינה אינה חולקת על כך שביום 23.3.14 נערך חיפוש יזום באגף הכליאה בו שהה התובע, אולם טוענת כי התובע לא הציג אסמכתאות המראות כי הפריטים שפורטו לעיל היו ברשותו ושהמדינה אחראית לאובדנם. בנוסף חולקת המדינה על שווים הנטען של הפריטים.

המדינה טוענת עוד כי התובע חתם עם תחילת מאסרו על הצהרה לפיה הוא מודע לעובדה כי הוא יכול לאפסן ציוד באופן בטוח ושמור וכן הוא מודע לכך שתקרת האחריות שלה עומדת על 1,000 ₪. המדינה צירפה לכתב ההגנה שהגישה, טופס עליו חתום התובע בו הוא מאשר את האמור.

המדינה צירפה לכתב ההגנה את רשימת הציוד הפרטי שהיה לתובע כפי שהונפקה ביום 2.9.14, ממנה עולה כי היו ברשותו ווקמן ודיסקמן ופריטים נוספים אשר לכאורה טוען התובע כי נעלמו לו או התקלקלו לו חצי שנה קודם לכן ומציינת שהתובע לא טען ובוודאי לא הוכיח כי רכש ציוד חלף הציוד שאבד או התקלקל.

המדינה מציינת כי בחיפוש שנערך בתאו של התובע נכח אסיר, כמקובל בחיפושים. הפריטים לגביהם מלין התובע אינם מצוינים ב"טופס שילוח המשימה", אשר כולל פריטים לגביהם יש הערות של נציג האסירים שנוכח בחיפוש.

המדינה טוענת כי עומדת לה חזקת תקינות המעשה המנהלי והנטל להוכיח אחרת מוטל על התובע בו הוא לא עמד.