ת"ק 35109-11-15 עברי נ' טלר ואח'

הנתבעת 2 שוכרת בית בבעלות התובע ומשלמת לתובע שכר דירה על פי המוסכם בין הצדדים. הנתבעים מסרו לתובע שיקים (להלן: השיקים) על סך כולל של 90,485 ₪ שזמן פירעונם ביום 01.01.14 ו- 03.01.14, כשהם משוכים לזכות צד ג' לבקשת התובע ועל חשבון חוב בגין שכ"ד של הנתבעים לתובע.

על כך אין מחלוקת.

ביום 09.12.13 הטילו שלטונות מס הכנסה עיקול על זכויות שונות של התובע, בשל חוב של התובע למס ההכנסה.

שלטונות מס ההכנסה פנו לנתבעים באותו מועד, ודרשו מהם על פי צו העיקול האמור לעיל, להעביר למס הכנסה סכומי כסף המגיעים לתובע מהנתבעים.

משום שהשיקים טרם נפרעו, סברו הנתבעים כי ייתכן ולשלטונות מס הכנסה זכות כלשהי לקבל מהנתבעים סכומי כסף המגיעים מהם לתובע, וזכות זו מתנגשת עם זכותו של צד ג' לפירעון השיקים שהוסבו לטובתו.

משום כך פנו הנתבעים לבית המשפט בהליך של "טען ביניים" וביקשו שבית המשפט יורה להם למי וכיצד לשלם את הסכום של 90,485 ₪, בהתייחס לצד ג' ולמס הכנסה.

יצוין שהנתבעים הודיעו לבית המשפט במסגרת בקשתם, על נכונותם להפקיד מיד את סכום הכסף המדובר, בבית המשפט או בכל מקום אחר עליו יורה בית המשפט.

הנתבעים ביטלו את השיקים על מנת שתהא משמעות להליך של טען הביניים, והודיעו על כך לתובע.

התובע חולק על טענת נתבע 1 שהודיע לו על ביטול השיקים, אך אני מעדיף את עדות נתבע 1 על עדות התובע על פי סימני האמת.

צד ג' הפקיד את השיקים בבנק, וכאשר השיקים לא כובדו, פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד הנתבעים.