ת"ק 3504-02-14 חרוש נ' מנרקר פחימה

בפני תביעה על סך של 7,199 ₪.

התובעת טענה כי ביום 28/4/13 היא נסעה בכביש עפולה נצרת ובצומת המעונות הרכב שלפניה עצר ברמזור והיא עצרה אחריו בבטחה לפתע, פגע בה רכב הנתבעת.

התובעת טענה כי הנתבעת אחראית לתאונה ובקישה לפצות אותה כדלקמן: 1,521 ₪ השתתפות עצמית, 587 ₪ ירידת ערך, הפסד הנחת העדר תביעות בסך של 3,000 ₪ ועוגמת נפש 2,000 ₪.

הנתבעת טענה כי מדובר היה בתאונת שרשרת וכי הרכב שמאחורי הנתבעת פגע ברכב הנתבעת ודחף את רכבה לכיוון רכב התובעת. עוד טענה הנתבעת כי כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבה נזק מלפנים ומאחור.

הנתבעת טענה כי היא הגישה כתב תביעה נגד הרכב הפוגע במסגרת ת"ק 25268-01-14 והציגה את פסק הדין אשר ניתן בתיק.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים בפני היום הודיעה התובעת כי אין בכוונתה לתבוע את הנהג השלישי. התובעת טענה כי כמו שהיא הצליחה לבלום כאשר הרכב מלפניה עצר היה גם על התובעת לבלום. התובעת חזרה בדיון על גרסתה כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה וטענה כי היא הצליחה לבלום אך הנתבעת לא שמרה מרחק ולא הצליחה לבלום.

הנתבעת טענה בעדותה כי הרכב לפניה האט ואז היא האטה והרכב מאחור פגע בה " מרוב הפגיעה ניסיתי להאט ולא הצלחתי אז הוא דחף אותה אליה. אני לא הצלחתי בגלל הדחיפה". בהמשך טענה הנתבעת כי היא נסעה במהירות נמוכה ושמרה מרחק עד כמה שהיא יכולה "אני עצרתי עצירה מוחלטת והוא דחף אותי אליה".

בעדותה במסגרת תיק 25268-01-14 בדיון מיום 6/7/14 תיארה הנתבעת את נסיבות התאונה: "התאונה אירעה ברמזור הרכב לפני החל להאט וגם אני, אז הרגשתי בום מאחור נהדפתי לעבר לרכב שלפני".

התובעת טענה כי הנתבעת לא שמרה מרחק אך יחד עם זאת לא ידעה למסור פרטים על מיקום הנתבעת לפני התאונה. התובעת מסיבותיה, לא תבעה את הנהג השלישי.