ת"ק 34949-10-16 כהן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס 33,500 ₪, לאחר שהנתבעת דחתה את דרישתו לתשלום החזר דמי נסיעה בשל הפסקת טיול בחו"ל וזאת בעקבות אשפוז אמו שמחלקה לטיפול נמרץ.

לטענת התובע, הוא טס ביום 12.4.2016 מת"א לתאילנד לטיול בת מצווה, שאמור היה להסתיים בתאריך 1.5.16. ביום 16.4.16 התבשר כי מצבה של אימו קשה והיא הוכנסה לטיפול נמרץ. התובע ומשפחתו קטעו את נסיעתם וחזרו ארצה למחרת וכעבור 5 שבועות, למרבה הצער, האם נפטרה.

התובע טוען כי פנה לנתבעת בדרישה להחזר הוצאותיו על פי פוליסת ביטוח הנסיעות שרכש אצלה, אולם זו דחתה אותו בלך ושוב ולבסוף דחתה את תביעתו. העלויות שנגרמו לו הן בסך כולל של 18,088$ אולם הוא מעמיד את תביעתו על תקרת הסכום אותו ניתן לתבוע בבית משפט זה.

לטענת הנתבעת, התובע מנוע מלהוכיח כל עניין שברפואה בהעדר חוות דעת מתאימה. לטענתה הוא רכש פוליסה מסוג "כללית משופרת". בפרק הסיכונים המכוסים נאמר כי הנתבעת תפצה את המבוטח (עלויות טיסה ושהות) עקב אשפוזו הבלתי צפוי של קרוב משפחה (אמו נכללת בכך) בבית החולים, ובלבד שהאשפוז אינו נמנה על חריגי הפוליסה. בפרק החריגים נאמר כי לא יכלל אשפוז שקרוב המשפחה היה לוקה בהם בהכנס הביטוח לתקפו או משך שישה חדשים לפני כן.

לעניין זה נטען כי ממכתבו של ד"ר נמרוד מימון שצורף לתביעה עולה כי האם התקבלה לאשפוז במחלקה בתאריך 10.4.16 על רקע חולשה. כי במהלך אשפוזה היה מצבה יציב וכי בתאריך 12.4.16 שוחררה לביתה בשעות אחר הצהרים. כעבור מספר שעות באותו תאריך שוב לא הרגישה טוב וחזרה לבית החולים. למרות שהתרשמו שהיא חזרה במצבה הבסיסי , היא הושהתה במחלקה לעוד מספר ימים. בתאריך 15.4.16 חלה התדרדרות חדה במצבה – היא הונשמה ועברה לטיפול נוסף. לדברי הרופא היא חזרה להמשך אשפוז לאחר שבוע וחצי. (יצויין כי בתקופת הביניים לא שבה לביתה אלא היתה מאושפזת בגני עומר).

הנתבעת מדגישה כי האשפוז הראשון היה בתאריך 10.4.16 ואילו רכישת הפוליסה נעשתה רק לאחר מכן - ביום 11.4.16. על כן במועד כניסת הביטוח לתקפו כבר היה "אשפוז שקרוב המשפחה היה לוקה בו".

היא מוסיפה וטוענת כי היות ומצבה הרפואי של המנוחה התדרדר טרם יציאת המשפחה לטיול, ניתן היה למנוע את הנסיעה. הנתבעת גם מסתמכת על סעיפים 6,7,8,16,23,24,25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 המדברים בעקר על תוצאת אי גילוי עובדות למבטח.