טאקר נ' שדאד ואח'

1.רכבו של התובע, טויוטה קורולה מס' רישוי 27-435-74 (להלן: "הטויוטה"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 21/1/16, בכניסה למספנות ישראל שבמפרץ חיפה (להלן: "התאונה").

בתאונה היתה מעורבת משאית מס' רישוי 59-693-74 (להלן: "המשאית"), שבבעלות נתבעת מס' 2, בה נהג נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").

במועד אירוע התאונה היתה המשאית מבוטחת אצל נתבעת מס' 3 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בגין נזקי רכוש.

2.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמת הנתבע. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

3.לטענת הנתבעת, התאונה אירעה באשמתו של התובע. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

הנתבעים חלקו גם על גובה הנזק הנטען.

4.על סמך העדויות ושאר הראיות שהובאו בפניי, אני קובע כי התאונה אירעה באופן כדלקמן:

עובר לאירוע התאונה הגיע הנתבע לצומת הכניסה למספנות ישראל מכיוון שדה התעופה, מתוך כוונה לפנות שמאלה, כדי להיכנס למספנות. בטרם השלים את הפניה הורה לו הקב"ט בכניסה למספנות לעצור. הנתבע עצר את המשאית ולאחר המתנה של למעלה מ 5 דקות, במהלכה ירד מהמשאית, סימן לו הקב"ט שהוא יכול להיכנס למספנות. הנתבע עלה למשאית והחל בנסיעה, תוך כדי פניה שמאלה לכיוון שער הכניסה למספנות ופגע בטויוטה, שהגיע מימינו, תוך שהוא (הטויוטה) עוקף סמיטריילר שהיה במצב של עצירה לפניו.

מאופן אירוע התאונה, כמתואר לעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. רשלנותו של התובע התבטאה בכך שלא צפה את האפשרות כי הנתבע, לאור תנאי הדרך, צפיפות כלי הרכב במקום וגובה תא הנהג, לא יבחין בטויוטה העוקף את הסמיטריילר ולא נקט באמצעי זהירות מתאימים, לרבות לצפור. רשלנותו של הנתבע התבטאה בכך שחידש את נסיעתו למרות ששדה הראיה שלו לימין היה מוגבל ולא מילא את חובתו ליתן זכות קדימה לטויוטה, שהגיע מימינו.

אין ספק שרשלנותו של הנתבע עולה על זו של התובע. בנסיבות המקרה אני קובע כי התובע נושא ב 20% מהאחריות לאירוע התאונה ואילו הנתבע נושא ב 80% מהאחריות.