ת"ק 34930-05-16 שצ'רבה נ' כהן ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רטיבות אשר נגרמו, על פי הנטען, לדירתה של התובעת.

בשלב הראשון הוגשה התביעה נגד נתבעים 2-1, שכניה של התובעת הגרים בקומה מעליה בבניין המגורים, ונטען כי הנזקים נגרמו כתוצאה מנזילה בדירתם. בעקבות טענות שהעלו נתבעים 2-1, תוקן כתב התביעה וצורפה גם הנתבעת 3, חברת האחזקה והניהול של הבניין.

בכתב הגנתם ובדיון שנערך, הכחישו נתבעים 2-1 כי נזקי התובעת נגרמו כתוצאה מנזילה. נתבע 1 הבהיר כי הוא אינסטלטור במקצועו וטען כי כתמי העובש בחדר האמבטיה נובעים מכך שארון האמבטיה, העשוי עץ, קלט אדי מים. עוד טענו נתבעים 2-1 כי ככל שהייתה נזילה, מקורה אינו בדירתם. נתבעת 3 הכחישה אף היא את חבותה. נטען כי מקור הנזילה אינו בצנרת הוורטיקלית המשותפת בבניין, אלא בצנרת המים שממוקמת בתוך דירת נתבעים 2-1, ואשר הינה באחריותם.

בהחלטה מיום 26.2.17, מונה בהסכמת הצדדים מומחה, המהנדס שמחה פלדמן (להלן: המומחה), אשר נפגש עם הצדדים כולם וביצע בדיקה בדירות בנוכחותם. המומחה נתבקש, בין השאר, לקבוע את מקור נזקיה של התובעת ולהעריכם.

בחוות דעתו של המומחה מיום 25.4.17, נקבע כי קיימת רטיבות בחדר האמבטיה של התובעת (עמוד 4 לחוות הדעת). עוד נקבע כי רטיבות זו נגרמה כתוצאה מחריץ פתוח בין אריחי הריצוף לאריחי החיפוי בחדר האמבטיה של נתבעים 2-1, המקביל לאזור בו חדרה הרטיבות לדירת התובעת (עמוד 5 לחוות הדעת). המומחה קבע באופן חד משמעי כי לא נמצא מקור נזילה אשר הנתבעת 3 אחראית לו. אשר לנזקיה של התובעת – המומחה מצא כתם רטיבות בתקרה והתקלפות השליכט והסיוד. בנוסף, מצא הוא כי פס פורמייקה בחלק העליון של הארון בחדר האמבטיה התקלף וכי פס קישוט שבארון האמור נפוח מרטיבות. לאור האמור, קבע המומחה כי יש לשפשף את תקרת החדר ולחדש את הסיוד וכן להדביק פס פורמייקה ולהחליף את פס הקישוט. עוד קבע הוא כי אין הצדקה להחלפת ארון האמבטיה כולו. לאור האמור, העמיד המומחה אמד את נזקיה של התובעת על סכום של 2,000 שח בצירוף מע"מ. המומחה הוסיף וקבע כי יש לאטום את החריץ בדירת נתבעים 2-1 על מנת למנוע חדירת רטיבות לדירת התובעת.