אגטשיין נ' אנגלאינווסט התחדשות עירונית בע"מ

כללי

מונחת לפני תביעה שעניינה דרישת התובע לקבל מאת הנתבעת פיצוי מוסכם בגין איחור בהשלמתן של עבודות הרחבה ושיפוץ אותן התחייבה הנתבעת לבצע במסגרת פרוייקט תמא 38/1 בדירת התובע ובבניין המגורים בו היא נמצאת.

טענות הצדדים

לטענת התובע, הוא הבעלים של דירת מגורים בבניין ברחוב בורוכוב גבעתיים, וביום 3.5.11 התקשרו הוא ורעייתו ז"ל, יחד עם שאר בעלי הדירות בבניין בהסכם עם הנתבעת לביצוע פרוייקט תמ"א 38/1 בבניין (להלן – "ההסכם"). במסגרת הסכם זה התחייבה הנתבעת לבצע עבודות שונות בבניין ובדירות ובתוך כך, בין היתר, להרחיב את שטח הדירות, להוסיף להן ממ"ד, לבנות מחסן לכל דירה, להחליף חלונות ותריסים בדירות, לשדרג את תשתית החשמל, להתקין מעלית בבניין, ולשפץ את הבניין ומערכותיו. בתמורה לכך קיבלה הנתבעת זכויות בניה אשר אפשרו לה לבנות ולמכור 3 דירות על גג הבניין.

טוען התובע, כי הנתבעת התחייבה בהסכם לסיים את ביצוע העבודות תוך 12 חודשים ממועד תחילת ביצוען (סעיף 11.1 להסכם), כי נקבע בהסכם שעיכוב של עד 90 ימים בסיום העבודות לא יהווה הפרה של ההסכם (סעיף 11.6 להסכם), וכי מועד קבלת טופס 4 הוא מועד השלמת העבודות (סעיף 20.10 להסכם ונספח י"ד להסכם).

מאחר שבהסכם נקבע פיצוי מוסכם בגין כל איחור העולה על 90 ימים, החל מהיום הראשון לאיחור, על פי השיעורים הקבועים בהסכם (סעיף 29.4.1 ו- 29.4.2. להסכם); מאחר שלטענתו העבודות החלו ביום 2.6.13 וצריכות היו להסתיים ביום 1.6.14, ומאחר שרק ביום 1.4.15, כעבור 10 חודשי איחור, התקבל טופס 4 לעבודות - הרי שעל הנתבעת לפצותו בסך של 68,000 ₪. לטענתו למעשה עד לבירורו של הליך זה לא הושלמו כלל העבודות שהתחייבה הנתבעת לבצע בבניין ואולם לצורך קביעת הפיצוי המוסכם סבור התובע כי מועד קבלתו של טופס 4 הוא המועד הקובע לצורך קביעת הפיצוי המוסכם כאמור.

התובע – משיקולי הוזלת עלויות וזירוז הליכים (ר' עמ' 2 שורות 1-3 לפרוטוקול), בחר להפחית את סכום התביעה ולהעמידו על סכום התביעה המירבי שניתן לתבוע בהליך של תביעות קטנות, קרי – 33,400 ₪.

לטענת הנתבעת, המועד לסיום העבודות איננו המועד בו ניתן טופס 4 אלא היום בו הסתיימו העבודות

בדירת התובע. לטענתה, מועד סיום העבודות בדירות הבעלים הוא לכל המאוחר 8/2014, וכי על פי הוראות ההסכם לטופס 4 אין כל רלוונטיות לסיום העבודות בדירת התובע, אלא רק לדירות החדשות בבניין שהוספו על ידי היזם ואת זאת ניתן ללמוד לטענתה מסעיף 29.4 להסכם, כמו גם מהעובדה שדירת התובע היתה מחוברת כל העת לתשתיות מים וחשמל, וכי היעדר טופס 4 לא מנע שימוש בדירה במהלך כל העבודות.