ת"ק 34616-01-16 אבוטבול נ' הובלות איוב בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונה מיום 16.11.15 בה היה מעורב רכב הנתבעת 1, משאית, בה נהג הנתבע 2 (להלן: "התאונה").  2.בכתב התביעה נתבעים נזקי הרכב, עוגמת נפש ושכר טרחת השמאי, בסך כולל של 12,978 ש"ח. 3. לכל צד גרסה משלו באשר לנסיבות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות להתרחשותה על משנהו. תמצית טענות הצדדיםטענות התובע4.לטענת התובע, עת נסע ברכבו מצומת גולני לכוון צומת עמיעד, וביקש להשתלב בכביש במקום בו הופך הכביש לנתיב אחד, נצמדה אליו משאית הנתבעת בנתיב השמאלי ופגעה בכל חלקו השמאלי של הרכב. לכתב התביעה צרף התובע בין היתר, קבלה על תשלום לשמאי הרכב, חוות דעת שמאי, תמונות ורשיון רכב. 5. התובע טוען כי האחריות לתאונה ולנזקי הרכב הינה של הנתבעים, משנתבע 2 ביקש להשתלב לתוך נתיב נסיעתו, נכנס למסלולו ופגע בו. 6. בדיון שנערך, הוסיף התובע וטען כי לא תיקן את רכבו שהינו ישן, בין היתר בהעדר ביטוח מקיף.  טענות הנתבעים 7. הנתבע 2 טוען כי בעת שנהג במשאית מצומת גולני לכוון צומת עמיעד בנתיב השמאלי, ולפני הגעה לצוואר בקבוק, עקף אותו רכב התובע מצד ימין על אף יציאתו מגבולות הקו המסומן בצהוב. כשנתקל רכב התובע במעקה בטיחות, סטה לעבר המשאית ופגע בה בחלקה האמצעי. 8. הנתבע 2 כפר באחריותו לתאונה. דיון והכרעה9.במהלך הדיון ציירו הצדדים את נתיבי הנסיעה ואופן נסיעתם, והעידו בפני כיצד נסעו תוך פירוט דרך השתלבותם בצוואר הבקבוק הנטען. כן הציגו הצדדים תמונות שצולמו בסמוך לאחר התאונה בזירת הארוע. 10. בין היתר העיד התובע כי טרם ההשתלבות בצוואר הבקבוק, נסע הוא בנתיב הימני של הכביש, ואילו הנתבע 2 נסע במשאית בנתיב השמאלי. כל זאת טרם הוצר הכביש והפך לנתיב אחד. עדות זו קיבלה חיזוק אף בעדותו של הנתבע 2 לפיה נסע במשאית במסלול השמאלי טרם ההשתלבות בצוואר הבקבוק. אישוש נוסף לכך ניתן בתמונה שהוצגה בפני ואשר אף צורפה לכתב ההגנה. בתמונת כלי הרכב אשר צולמה בסמוך לאחר התאונה, נראית משאית הנתבעים במרכז המסלול עם נטיה לחלקו השמאלי של המסלול, כשמכונית התובע מימינה ומאחוריה, כשהיא מעבר לקו הצהוב בחלקה הימני. תמונה זו תואמת עדויות הצדדים בדיון והדרך בה המחישו את הדברים בדיון, זאת בניגוד לתיאור התובע בכתב התביעה. 11. יודגש, כי תיאור התרחשות התאונה כפי שהוא עולה מכתב התביעה אינו תואם הצילום ואף הדרך בה הומחשו הדברים במהלך הדיון בפני.מן הצילום ומעדויות הצדדים במהלך הדיון, יוצא כי משאית הנתבעים נסעה בנתיב השמאלי של הכביש ואילו התובע נסע בנתיב הימני. עוד יוצא כי תוך כדי נסיון להשתלב בכביש אשר הלך והוצר בחלקו הימני כך לדברי שני הצדדים, כשהכביש עמוס וצפוף, התרחשה התאונה.  ואולם לא הוכח כי היה זה כתוצאה מהיצמדותה של המשאית אל רכב התובע ולא הוכח כי הפגיעה קרתה נוכח אחריות נהג המשאית דווקא. ככל שהכביש הוצר בחלקו הימני, הנתיב בו נסע התובע, היה על התובע להאט ולבחון השתלבותו בוודאי במצב של עומס כנטען, ולא ניתן להשית האחריות לתאונה על הנתבע 2 בהכרח. יוער, כי בהתאם לחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה נמצא כי נזקי רכב התובע הינם בעיקר בצדו השמאלי של הרכב. ואולם, קיים נזק אף לצלחת גלגל קדמי ימין. אני סבורה כי האמור יכול לתמוך במסקנה דלעיל.  12.אף בהליך שלפני, דהיינו, תביעות קטנות, על התובע להוכיח את תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". זאת על פי "הטיית מאזן ההסתברות" ולאחר שבית המשפט בחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל  מע"מ, פ"ד נז(4) 981 (2003). 13.לאחר שבחנתי את עדויות הנהגים המעורבים, את טענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטויבכתבי הטענות על נספחיהם, עדויותיהם והסבריהם בדיון, את תמונות זירת התאונהבסמוך לאחר מועד התרחשות הארוע ואת חוות הדעת בדבר נזקי רכב התובע, מצאתי כי לאהוכח במידה הנדרשת בהליך האזרחי (51%) כי האחריות לתאונה חלה על הנתבעים דווקא.הגם כי נראה היה כי שני הצדדים מאמינים בצדקתם, שעה שהנטל מונח על כתפי התובע,ומשנטל זה לא הורם, אין בידי אלא לדחות התביעה.לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.