מלקוב נ' ניו-אופ אינט. בע"מ

1.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת ע"ס 5,000 ₪ בגין 5 הודעות SMS שהנתבעת שלחה לנייד שלו ללא הסכמתו, בניגוד לחוק התקשורת.

התובע צירף העתקים של ההודעות הנ"ל לכתב התביעה.

2.התובע טען בתביעתו כי בשלב מסויים הוא ביצע פעולת "הסר" ועל אף זאת הוא קיבל 2 הודעות נוספות.

3.התובע הודה בעדותו שהוא נהג לקבל הודעות מהנתבעת לתקופה ממושכת (שנים) עד אשר החליט להפסיק עם קבלת ההודעות הנ"ל וביקש מהנתבעת להסיר את שמו מרישומיה.

4.התובע אף הודה כי לפני 7,8 שנים הוא קנה מאצל הנתבעת משקפיים וכי הוא חתום על הקבלה שצורפה לכתב ההגנה.

5.הנתבעת טענה בהגנתה שהתובע הגיע לחנותה ורכש ממנה משקפיים אופטיות, מסר מרצונו החופשי את פרטי ההתקשרות עמו, כולל שמו המלא, כתובתו ומספר הנייד שלו, וכי באותו מעמד הוא נשאל אם ניתן לשלוח אליו הודעות על מבצעים לפלאפון וניתנה הסכמתו.

נטען כי התובע הפך להיות חבר מועדון הלקוחות של הקליניקה של הנתבעת.

הנתבעת טענה שהיא נוהגת להסיר מרישומיה כל לקוח שמבקש זאת וכי לא נתקבלה מהתובע בקשה להסרתו וכי הוא הוסר מיד לאחר הגשת התביעה.

נטען בכתב ההגנה שהנתבעת פעלה בהתאם להוראת סעיף 30(ג) לחוק התקשורת המאפשר לה לשלוח הודעות אל התובע, מאחר והוא היה לקוח שלה ורכש ממנה משקפיים בשנת 2011 וכי התובע מסר לה את פרטיו, וכי היא הודיעה לו כי הפרטים שנמסרו על ידיו ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, וניתנה לתובע הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל את דברי הפרסומת שנשלחו אליו מתייחסים למוצר שהוא רכש מאצל הנתבעת.