דהן ואח' נ' ראובן ואח'

לפני תביעה לפיצוי התובעים בגין נזקי פח שאירעו לרכבם בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 25.6.2015 בין רכב הנתבעת 2, בו נהג מר שניאור ישראלי לבין קטנוע הנתבע 1 בו נהג הנתבע 4.

הנתבעת 3 היא מבטחת הנתבע 1.

לא היתה מחלוקת כי רכב התובעים עמד בחנייה בצד הדרך וניזוק כתוצאה מהמפגש בין קטנוע הנתבע 1 לבין רכבה הפרטי של הנתבעת 2 וכי התובעים זכאים לפיצוי בגין תאונה זאת. הדיון שהתקיים בפני התמקד בשאלה מי מבין נהגי הרכבים אחראי לקרות התאונה וממילא לתוצאותיה.

מלבד נהג קטנוע הנתבע 1 ונהג רכב הנתבעת 2 אשר העידו בפני, לתאונה לא היו עדים נוספים.

לטענת נהג רכב הנתבעת 2 עת נהג ברכב בנתיבו, אותת וביקש לפנות שמאלה לתוך חניית בניין סבתו כאשר לפתע הגיח מאחור במהירות מופרזת קטנוע הנתבע 1 נהוג בידי הנתבע 4 והתנגש בו בעצמה בצדו השמאלי. הקטנוע המשיך להתגלגל מעצמת ההדף והמשיך ופגע בחזקה ברכב התובעים. עוד טען נהג הנתבעת 2 כי נהג הקטנוע הודה במקום כי הוא האחראי לקרות התאונה ומשכך לא זומן בוחן תנועה למקום האירוע.

בעדותו הנתבע 4 הכחיש את המיוחס לו בכתב התביעה. לשיטתו, הוא נסע מאחורי רכב הנתבעת 2 תוך שהוא יוצא לעקיפה במקום מותר על פי דין לאחר שאותת כאשר לפתע פנה נהג הנתבעת 2 שמאלה ללא שאותת, פגע בו והדף אותו אל עבר רכבם של התובעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, עיינתי בתמונות שהוצגו בפני במסגרת הדיון ושמעתי את עדויות הנהגים באשר לאופן קרות התאונה לא מצאתי להעדיף את גרסת נהג הנתבעת 2 על פני גרסת הנתבע 4 (או להיפך) באשר לאופן קרות התאונה. המדובר בגרסה מול גרסה וממילא לא ניתן ללמוד מאופי הפגיעות כפי שהוצעו בתמונות שהובאו בפני על זהות הפוגע.

ברגיל, ככל שהיה מדובר בתביעה של המזיקים האחד כלפי השני דינן של תביעות אלו היו להידחות. אלא, שבמקרה זה הניזוק הוא רכב צד ג' אשר אין מחלוקת כי זכאי הוא להפצות בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה שאירעה בין שני מזיקים וממילא יש לראותם כמעוולים יחד ולחוד.

התובעים הגישו חוות דעת שמאי מטעמם להוכחת נזקיהם. לא הוגשה חוות דעת נגדית וממילא חוות דעת זו לא נסתרה.