ת"ק 34205-11-15 מורי ואח' נ' שדה

ביום 24.5.16 ניתן פסק דין כנגד הנתבע לאחר שלא התייצב לדיון בעניינו.

ביום 10.8.16 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, לאחר שטען כי פסק הדין התקבל בידיו ביום 8.8.16.

לטענת הנתבע, הוא לא ידע על קיום הדיון ועל כן לא התייצב אליו ויש לו טענות הגנה טובות אותן הוא מפרט בבקשתו.

התובעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי הנתבע במכוון אינו לוקח דברי דואר הנשלחים אליו והוזמן וידע על הדיון ועל כן אין מקום להיעתר לבקשתו.

דיון והכרעה

בתיק קיים אישור מסירה לדיון שהתקיים ועל כן לא ניתן לקבל טענת הנתבע כי לא ידע על קיום הדיון ועל כן אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

עם זאת, בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, השיקול העיקרי אותו הוא נדרש לשקול הוא קיומה של הגנה אפשרית, כשהטעמים למחדל שבאי ההתייצבות ניתנים בדרך כלל לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות.

הנתבע בענייננו, טוען כי הטלאים שאמורים היו להימסר לתובעים בהתאם להסכמה בין הצדדים, נגנבו ביחד עם טלאים אחרים של התובעים ואף הוגשה בעניין זה תלונה למשטרה. מבלי להביע עמדה בשלב זה בשאלה אם יש בגניבה זו כדי לפטור את הנתבע מתשלום אם לאו, נראה כי קיימת לנתבע טענת הגנה אפשרית ועל כן ראוי ליתן לו את יומו בבית המשפט.