עמר נ' ביטון

מונחת לפני תביעה קטנה על סך של 1,200 ₪.

אין מחלוקת שהנתבע התקין במקרר של התובעת מדחס תמורתו שילמה לו התובעת סך של 1,200 ₪.

לטענת התובעת, המדחס עבד תקופה קצרה ביותר, והיא נאלצה לרכוש מדחס אחר מחברת LG, לאחר שנשארה ללא מקרר למשך חודשיים.

מדחס שהתקין הנתבע עבד לטענתה רק חודש אחד.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע להחזיר לה את הסכום אשר שילמה לו על סך 1,200 ₪.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה. לפנים משורת הדין לא נתתי פסק דין בהיעדר הגנה ובהסכמת התובעת אפשרתי לו להעלות את הגנתו לפרוטוקול.

הנתבע טען לפני כי המדחס שהתקין במקרר אמנם אינו מסוג LG, שזה סוג המקרר, אלא מפירמה אחרת שמתאימה למקררים לרבות מסוג LG.

הנתבע טען כי המדחס שהתקין היה חדש.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה במלואה. אני נותן אימון מלא בעדותה של התובעת כי עשתה עלי רושם חיובי. העובדה שהמדחס עבד תקופה קצרה ביותר מטילה על הנתבע נטל להוכיח כי המדחס שאינו מסוג LG הינו מדחס תקני ומתאים למקרר של התובעת. הנתבע לא עמד בנטל זה, יתירה מכך בבואו לחזק את טענותיו, דווקא תמך בגרסתה של התובעת שעה שאמר ש"המקרר ישן ולא יקבל שום מדחס". צא וללמד, שעל פי גרסתו של הנתבע הוא לא היה צריך כלל להתקין מדחס חדש. סתירה זו מטילה צל כבד על מקצועיות התיקון שביצע הנתבע במקרר, ואף פוגעת במהימנותו, שכן אם נכונה הטענה שהמקרר לא יקבל שום מדחס, אז מדוע הוא בחר להתקינו ולגבות מהתובע סך 1,200 ₪. ואם הטענה אינה נכונה אזי עצם היזקקות הנתבע להעלות טענה זו פוגע באמינות טענתו. גם הטענות של הנתבע לגבי קשר בין שיפוץ שלטענתו עשתה התובעת בדירה ובין השבתת המדחס, עשו רושם שלישי ואין להם תימוכין.