ת"ק 34093-10-14 אהרון רון נ' צסברג ואח'

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים לרכבו, שנגרמו לטענתו בשל פגיעת רכב הנתבעים, שהיה נהוג אותה עת בידי הנתבעת 1.

לטענת התובע עת שהיה בדרכו בנסיעה ישר ברח' לנדוי – עוד לפני צומת הרחובות לנדוי-רמח"ל – לפתע מבלי שידע כיצד התרחשה התאונה (עמ' 1, ש' 19) חש מכה בצד ימין אחורי של הרכב. בדיעבד העריך כי הנתבעת יצאה מחנייה בצד הדרך, ובשל תוואי הדרך המצמצם את שדה הראייה באותו רחוב, פגעה עם פינה שמאלית קדמית בדופן אחורי ימני של רכב התובע.

מנגד טענה הנתבעת 1 התאונה קרתה תוך שהיתה בפנייה מרח' לנדוי לרח' רמח"ל, בצומת הרחובות עצמו, או אז ניסה רכב התובע לעוקפה משמאל ותוך פנייתה, חתך אותה ונגרמה התאונה.

בפניי העידו התובע והנתבעת 1.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

בהתאם לתמונה שהציגה הנתבעת במהלך הדיון ממכשיר הטלפון הסלולרי שלה, כיסוי הגלגל ('טסה') שנפל מרכבה נראה במרכז צומת הרחובות לנדוי-רמח"ל (עמ' 2, ש' 5 לפרוט'). בנסיבות אלה גירסתה של הנתבעת 1 באשר למקום התאונה מסתברת יותר מגירסתו של התובע.

מכאן מסתברת המסקנה שהנתבעת לא הגיחה מתוך חנייה בצד הדרך אל נתיב נסיעתו של התובע, שהרי מקום התאונה כפי שנקבע הוא במרכז הצומת ומכאן שגירסתה של הנתבעת גם לאופן קרות התאונה סבירה יותר בנסיבות העניין מגירסתו של התובע. יש איפוא לקבוע שהתאונה התרחשה במרכז הצומת, עת ביקשה הנתבעת לפנות שמאלה לרח' רמח"ל, ותוך כך עקף אותה התובע משמאל והתרחשה הפגיעה.