אורן נ' עמרם ואח'

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים ע"ס 2,255 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו בעקבות תאונת דרכים. יצוין, כי התובע לא התייצב לדיון אלא התייצבה אשתו (לצורך הנוחות תקרא להלן - "התובעת"), אשר נהגה ברכבו בעת התאונה.

עפ"י כתב התביעה, ביום 30.4.17 נסעה התובעת ברחוב הגדוד העברי בתל אביב. לטענת התובעת, היא אותתה שמאלה והחלה בפניה. או אז הגיח הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") רכוב על אופנוע המבוטח ע"י הנתבעת 2, ופגע ברכבה וגרם נזק. לטענת התובעת, סירב הנתבע למסור לה את פרטי הביטוח. התובעת צרפה לכתב התביעה הצעת מחיר לתיקון הנזק שנגרם לרכב, ע"ס 1,753 ₪. התובעת תובעת את הנזק עפ"י הצעת המחיר וכן סך של 500 ₪ בגין עוגמת נפש.

הנתבעים דוחים את טענות התובעת. לטענת הנתבעים, נסע הנתבע בנתיב השמאלי. התובעת, אשר נסעה בנתיב הימני ובנתיב תחבורה ציבורית סטתה לפתע לנתיב בו נסע הנתבע. על כן טוענים הנתבעים כי התובעת היא האשמה בתאונה. לחילופין מכחישים הנתבעים את הנזק הנטען, ושיעורו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מעדויות הצדדים בדיון, מצאתי לנכון לדחות את התביעה.

בבואי להכריע איזו מגרסאות הצדדים יש לקבל, אני סבור כי יש להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת התובעת. זאת, בין היתר, משום שבתחילה העידה התובעת כי התאונה ארעה ברחוב הגדוד העברי כפי שנכתב בכתב התביעה. התובעת העידה: "נסעתי בנתיב השמאלי ברח' הגדוד העברי פניתי שמאלה.." עוד העידה התובעת: "אני מדגימה כיצד קרתה התאונה. הוא נדחק בין הרכב שלי למדרכה". לאחר שנשמעה עדותו של הנתבע ממנה עלה כי התאונה למעשה לא אירעה ברחוב הגדוד העברי אלא ברחוב מנחם בגין סמוך לצומת ולפנייה שמאלה לרחוב הגדוד העברי, שינתה התובעת את גרסתה וטענה "אני נסעתי בדרך בגין ופניתי שמאלה לגדוד העברי". גרסה זו איננה מתיישבת עם הגרסה הקודמת, במיוחד לאחר שהתובעת טענה כי הנתבע נדחק בין הרכב שלה למדרכה. הנתבע לא יכול היה "להדחק" בין רכב התובעת לבין המדרכה שכן דרך בגין הוא דו סטרי ובין הנתיב של התובעת לבין המדרכה ישנו נתיב נוסף – נגדי.

מנגד, גרסת הנתבע בדיון היתה סדורה, התיישבה עם האמור בכתב ההגנה ועם נתוני מקום האירוע, ולא נסתרה.