ת"ק 33597-02-16 זטוצנה נ' פריז

בתיק זה ניתן פסק דין ביום 31.7.16 בהעדר הנתבע והוגשה בקשה לבטלו, לגביה הוגשה תגובת התובע.

לאחר שעיינתי בבקשה ולאחר ששמעתי את הצדדים בישיבת היום באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט וכי יש בפיו טענות הגנה הטעונות בירור לגופן ואף מחדלו אינו מעיד על זדון או זלזול בבית המשפט ועל כן פסק הדין מיום 31.7.16 מבוטל.

עתה לגוף המחלוקת בין הצדדים אשר נדונה ונשמעו לגבי עדויות הצדדים בישיבת היום.

התובע הגיש תביעה בסך 24,230 ₪ בגין נזקים לכאורה שנגרמו לדירתו בעקבות עבודות שיפוץ שביצע בה הנתבע ולהוכחת תביעתו צרף חוות דעת שמאי המצביעה על ליקויים אשר עלות תיקונם על פיה הינה בסך 20,826 ₪, כשלסכום זה מבקש התובע לצרף את שכר השמאי וסך של 2,000 ₪ בגין עגמת נפש. יצויין כי השמאי עצמו לא התייצב לדיון על מנת להחקר על חוות דעתו.

הנתבע מנגד טען כי התובע לא השמיע כל תלונה על טיב העבודה ואף שילם בתום העבודה את מלוא התמורה ללא טענה – מה שלא היה עושה לו היו בפיו טענות של ממש, כי סכום התביעה עולה על שווי העבודות – מה שמלמד חוסר סבירות הסכום הנקוב בה, כי חלק מהעבודות בגין ליקויים בהן נתבע לא בוצעו על ידו כגון עבודות החשמל, וכי האריחים הפגומים נרכשו על ידי התובע והוא שהורה לו היכן להציב כל סוג של אריח ובחן אותם טרם הנחתם.

הנתבע הוסיף וטען כי הופנה אל התובע על ידי משרד הבריאות, מטעמו הוא מבצע עבודות במשך שנים רבות, וכי לא היה פוגע במקור פרנסתו מזה שנים על ידי ביצוע עבודה פגומה.

אשר לחוות הדעת, טוען הנתבע כי הסכומים הנקובים בה מוגזמים, כי ביחס לתיקונים שיש לבצע בחר המומחה בדרך היקרה והמורכבת כשניתן לפתרם בנקל ובעלות פחותה בהרבה וכי לא זימן אותו למעמד ביקור המומחה כדי להשמיע את עמדתו.

עוד טען הנתבע כטענה כללית כי ביצע עבור התובע עבודות החורגות מן המסגרת שסוכמה ביניהם ללא עלות, אולם טענה זו לא הוכחה בשום דרך והתובע כופר בה.

ספציפית לענין החיתוכים בגב הארון מתחת לכיור בחדר האמבטיה למעבר צנרת, שהוצגו תמונות שלהם כשהם מכוערים ולא חיתוכי "כוס" טען הנתבע כי חתך חורים מדוייקים ואסתטיים אולם התובע ביקש להזיז את מיקום הארון וכך היה הכרח בהגדל החורים.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות סבור אני כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

לבד מהחורים בגב הארון, לא הכחיש הנתבע את עצם קיום הליקויים המופיעים בחוות הדעת מטעם התובע אלא העלה ביחס אליהם טענות הגנה שונות.

התרשמתי כי התובע הינו אדם דקדקן, בין היתר בשים לב לעדותו כי למרות טענותיו שילם הכל ואז הגיש תביעה למרות טענותיו (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 13-14) – טענה שאני מתרשם שבאמת יסודה והמתיישבת גם עם הסברו לתשלום המלא טרם הגשת התביעה, ומסיבה זו אני אף מקבל את טענת הנתבע כי התובע נכח במקום מדי יום וראה את העבודות והתקדמותן.

לאור האמור היה מצופה מן התובע אשר רכש את הריצוף ואף הורה לנתבע היכן למקום כל סוג ריצוף בנפרד להחזיר את הריצוף שנטען כי הוא בעל גוונים שונים אל הספק טרם הנחתו ומשלא עשה כן והוא שסיפק את האריחים אין לו להלין אלא על עצמו.

מעיון בחוות הדעת הרושם הנוצר הוא כי אכן המומחה מטעם התובע בחר לקבוע את דרכי התיקון ועלויותיהן על הצד הגבוה, וכך למשל דרש החלפת ריצוף ופנלים בשל גימור פגום של ריצוף סביב צינור ניקוז שכלל אינו נוגע בפנל (סעיף 3.5 לחוות הדעת) או הדרישה להחליף משקוף דלת אשר על פניה נראית ככזו שניתן היה לפתרה בדרך פשוטה וכנראה גם זולה יותר (סעיף 5.3 לחוות הדעת).

לכך יש להוסיף את הדרישה לפיקוח הנדסי בחוות הדעת, שהינה לטעמי דרישה מופרזת בשים לב להיקף העבודות המצומצם הנדרש גם על פי חוות הדעת ולעובדה שחלק נכבד מהם הם פגמים אסתטיים בלבד, חלקם אף נסתרים מן העין (כגון גב הארון באמבטיה), וכאמור השמאי לא התייצב להחקר ולתת הסברים לתוכן חוות הדעת.

בהקשר זה אני מקבל גם את טענת הנתבע כי העובדה שסכום התביעה גבוה מעלות השיפוץ, בשים לב לסוג הליקויים הנטענים, מצביעה על הפרזה.

טענת התובע בדבר ביצוע עבודות נוספות עבור התובע לא הוכחה בכל דרך וגם טענתו כי לא היה פוגע במקור פרנסתו אינה עומדת אל מול הליקויים הקיימים בפועל.