ת"ק 335-10-14 תורגמן נ' שוילי

לפניי תובענה כספית במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע 1 (להלן: הנתבע) לשלם בעבור נזקים שנגרמו לאופנוע השייך לו, במסגרת תאונת דרכים שארעה בין השניים ביום 14/5/14. הנתבעת 2 הינה מבטחת רכבו של הנתבע 1.

אין חולק כי במועד התאונה היה האופנוע נהוג על ידי התובע בעוד הנתבע נהג ברכבו. אין גם חולק כי התאונה ארעה בתוך רחוב תרנ"א בחדרה, בסמוך לאחר הפניה מרח' הנשיא. רכב הנתבע נפגע בחלקו הימני-קדמי, ואילו האופנוע נחבל הן מן הפגיעה שפגע בו הרכב והן מנפילתו לאחר הפגיעה אל הכביש.

בנוסף לכל אלו אין מחלוקת בין הצדדים כי למקום הגיעה משטרה וביררה את העובדות מול הצדדים ולאחר מכן שיחררה אותם לדרכם משנמצא כי אין פגיעות גופניות של ממש, וכן כי האופנוע נפל בסמוך למדרכה שמימין לכביש בעקבות התאונה.

גרסאות התאונה -

התובע מסביר את נסיבות התאונה כך – התובע הגיע מכיוון מרכז העיר חדרה, בנסיעה ממערב למזרח, פנה ימינה ברח' תרנ"א – שם הוא נדרש להשתלב לתוך התנועה שברחוב, לשיטתו, על פי תמרור האט ותן זכות קדימה, ולאחר שהשתלב לתוך הרחוב שהיה ריק באותה עת מרכבים ולכן האט את ניסעתו אך לא נדרש לעצור, ולאחר שחלף כ- בתוך הרחוב נפגע לפתע מרכב הנתבע שנסע מאחוריו. התובע הבהיר כי לא ראה את רכב הנתבע עובר לפגיעה וכי אף לא שמע אותו מתקרב לאור רעשי האופנוע, ועל כן הופתע מן הפגיעה, האופנוע "עף" למרחק של כ- קדימה ואז נפל לימין.

הנתבע מסביר את נסיבות התאונה כך – הנתבע נסע מכיוון פרדס חנה, שם הוא גר, לכיוון חדרה, קרי ממזרח למערב ברחוב הנשיא, פנה שמאלה בעת מופע ירוק ברמזור המכוון את התנועה שמאלה לרח' תרנ"א, עבר בזחילה איטית את הצומת והמשיך ברחוב תרנ"א, כאשר לפתע הגיח האופנוע מהמדרכה שמימינו לתוך הכביש, מבלי שנקט אמצעי זהירות. הנתבע שהיה בהלם מהופעת האופנוע לפניו רצה לברוח לשמאל, אבל שם נסעו רכבים בכיוון הנגדי, ועל כן סטה מעט שמאלה ופגע באופנוע באמצעות פינתו הימני, בחלקו השמאלי של האופנוע, באזור מרכזו.

עדויות הצדדים -

כאשר נשאל התובע האם היו אנשים שראו את התאונה, אותם יכול היה להזמין לעדות השיב כי היה אדם אחד שאת פרטיו לקח ואשר יכול לבוא ולהעיד, אך הואיל וזה עובד לא הגיע. כן טען כי יש לאותו אדם חנות בקרבת מקום ואח'כ הסביר כי מדובר במישהו שהיה מצוי בשאוורמה המצויה בפינה ואכל. התובע השיב כי הוא מכיר את אותו אדם היכרות קודמת, כאשר נשאל על כך. ובהמשך, לשאלות נציג הנתבעת 2 הבהיר כי אותה שאוורמה מצויה על רחוב הנשיא, כך שפניה לרחוב הנשיא ולא לרחוב תרנ"א, וכי העד האמור לא ראה את התאונה עצמה, כי אם ראה אותו 0 את התובע – שעה שעבר ברחוב הנשיא עובר לתאונה, ויכול היה להעיד על כך שנסע על הכביש ברחוב הנשיא ופנה בפינת הרחוב לרח' תרנ"א. יצויין כי לא שמעתי מפי התובע הסבר מניח את הדעת מדוע לא עמד על זימונו של עד זה לביהמ"ש למסירת גרסתו כאן, וזאת אף כל אדם מוחזק כמי שמבין שעליו להביא את כל עדיו לדיון בביהמ"ש, לרבות הדיוטות הבאים לפני ביהמ"ש לתביעות קטנות.

משלא הובא העד לעדות נדמה בעיניי כי יש בכך כדי להקים כנגד התובע את החזקה לפיה לו הובא כאמור – היתה עדותו פועלת לחובתו דווקא.

בנוסף, התרשמתי כי ניסיונו של התובע להתחמק מתן פרטים ברורים מלכתחילה בנוגע לזהותו של העד, לקשר ביניהם, ולמיקומו של העד ביחס לתאונה, יש בהם כדי ללמד על כך שלא ניתן לסמוך על דבריו ועל כנות גרסתו.

מטעם הנתבע העידו שתי עדות, האחת – נוסעת ברכבו במועד התאונה, והשניה – עדה שעמדה לשיטתה בסמוך למקום התאונה.