ת"ק 33485-02-15

מונחת לפני תביעה לפיצויי התובעים בגין נזקי פח שאירעו לרכבם בתאונת דרכים מיום 13.6.14.

לטענת התובע 2 הוא נסע בכביש בעל שני נתיבים, כאשר בנתיב לימינו נסע אוטובוס של הנתבעת אשר סטה לתוך נתיבו, פגע בו בצד ימין של רכבו (דלת וכנף קדמית נ/1) והמשיך לנסוע כ – 300 מ' קדימה עד שבכלל עצר. התובעים תומכים את תביעתם בחוות דעת שמאי האומדת את הנזק שנגרם לרכבם.

לטענת נהג האוטובוס הוא נהג בנתיב הימיני כאשר הנתיב לשמאלו הוא נתיב השתלבות, התובע 2 נסע בנתיב ההשתלבות ופגע בו. לטענת נהג האוטובוס יש לו עדה, אולם הוא לא הביא אותה לעדות מכיון שהיא מבוגרת והשעה מוקדמת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות ובתמונות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ואלה נימוקי:

1. אין מחלוקת כי בעת קרות התאונה נסע התובע 2 משמאל לאוטובוס ואילו האוטובוס בנתיב הימיני.

2. שמעתי את עדות התובע 2 והיא מהיימנה עלי באשר לאופן קרות התאונה ותוצאותיה, היינו כי האוטובוס נסע מימינו סטה לנתיב נסיעתו ופגע בו.

3. גם בהודעה אותה מסר התובע 2 למבטחת מטעמו תיאר את התאונה באותו אופן שהוא מתאר אותה בכתב התביעה ובעדותו בבית המשפט.

4. עדות התובע 2 גם מסתייעת בעדות נהג האוטובוס עצמו שאמר: "הוא ראה את האוטובוס והגביר מהירות, במקום לתת לי לעבור". [ע' 3 שורות 4 -5 לפרוטוקול]. משמע נהג האוטובוס מודה כי רצה להספיק ולהשתלב בנתיב נסיעת התובע 2 לפני התובע 2, אולם במקום להאט כאשר ראה את התובע 2 מאיץ ולתת לתובע 2 להמשיך לנסוע בנתיבו, הוא רצה "להספיק" ונכנס בו.

5. אופן הפגיעה בשני הרכבים תומכים אף הם בעדות התובע 2. עיון בתמונות הרכבים מעלה כי רכב התובעים נפגע בדלת קדמית וכנף קדמית באופן שהפגיעה החלה מאחור לפני, תוך שניתן לראות כי הכנף נתלשה ממקומה. הדעת נותנת כי אילו פגע התובע ברכב הנתבעת המכה היתה מקדימה לאחור והכנף לא היתה נתלשת כי אם נדחפת פנימה. יתרה מזאת, ככל שהפגיעה היתה כפי שמתאר נהג הנתבעת הרי שהמכה לא היתה מסתיימת במרכז הרכב אחרי הדלת הקדמית אלה היתה ממשיכה לאורך כל רכב התובעים.