פלוני נ' ח'טיב

התובע רכש מהנתבע כמות של אבן לצורך ביצוע ריצוף לחצר ביתו ובתמורה שילם לנתבע סך של 6,000 ₪ ; לאחר שהרצף התחיל לרצף מצא כי האבנים באיכות גרועה ביותר ואינם ברי שימוש; הוא פנה אל הנתבע וביקש שיחליף את האבן אך נתקל בסירוב; התובע פירק את הריצוף שהספיק הרצף לבצע והזמין אבן מספק אחר.

התובע מבקש פיצוי בסך של 6,000 ₪ מחיר האבן. 1,000 ₪ עבודת ריצוף, 520 ₪ טיט וחול, 1000 ₪ פינוי ו - 3000 ₪ פיצוי בגין נזק לא ממוני.

הנתבע הגיש כתב הגנה בו הכחיש את טענות התובע וטען כי האבן היא אבן טובה וראויה לשימוש בהתאם למחיר הנמוך ששילם התובע שכולל הובלה. הנתבע היה מוכן לשתף פעולה ולהחליף אבנים שנמצאו פגומות.

שמעתי את עדותם של התובע ושל הנתבע, כמו כן הצגתי בפני הנתבע את תמונות האבן שצורפו כנפסחים לכתב התביעה בהם נראות האבנים לאחר הריצוף.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים, באתי למסקנה כי התובע צודק. אמנם השאלה אם האבנים ראויות וניתנות לשימוש היא שאלה שבמומחיות ואולם במקרים המתאימים ותוך נקיטת זהירות רשאי בית המשפט לתביעות קטנות לקבוע גם על פי מראה עינוי וראיות נוספות אובייקטיביות.

בתמונות רואים כי מצב האבנים גרוע ממש. אני מאמין לעדות התובע שתיאר בפירוט את מהלך הדברים ואת דבריו של הרצף.

כמו כן התובע העיד, ואני מאמין לו, שהוא לא עשה שימוש כלשהו באבנים אלא רכש מספק אחר.

התובע אף הציג את ת/1 , תמונה של ביתו לאחר הריצוף.