ת"ק 33371-11-13

1.המדובר בתביעה קטנה שהגיש התובע, קבלן שיפוצים, אשר ביצע לטענתו עבודות שיפוצים אצל הנתבע, כפר נופש על חופה של הכנרת (להלן "כפר הנופש").

לטענתו, לאחר מס' ימים בעבודה עבור כפר הנופש ולאחר שהבין כי כפר הנופש צפוי להתחמק מתשלום החוב שנוצר בגין העבודות, עזב את העבודה ומסר למזכירת כפר הנופש את החשבונית בגין ביצוע העבודה.

לטענתו, כפר הנופש חב לו את הסך של 7,974 ₪ (כולל מע"מ), כמופיע בחשבונית שצורפה (ת/1).

2.כפר הנופש מכחיש את ביצוע העבודות וטוען כי התובע כלל אינו מוכר לה.

3.ביום 22/2/2015 התקיימה ישיבה ראשונה במסגרת תביעה זו במהלכה התברר כי יש צורך בעריכת בדיקות נוספות ע"י כפר הנופש לאור החשבונית ת/1. על כן, קבעתי ישיבה נוספת ואחרונה ביום 20/7/2015, כאשר הוריתי לצדדים לזמן לישיבה זו את העדים הרלבנטיים היכולים להעיד על מערכת הנסיבות המפורטת לעיל.

4.לישיבה ביום 20/7/2015 התייצבו התובע ועד מטעמו מר האיל רשיד נוג'ידאת ומן הצד השני, מר דני פז מנהל כפר הנופש ועד מטעמו מר שמעון בר. בפתח הישיבה הודיע מר פז כי בבדיקותיהם לא אותרה החשבונית שנטען כי נמסרה על ידי התובע לכפר הנופש.

5.לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת מן הטעם שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו במשפט אזרחי ולא הוכיח תביעתו ברמה העולה על 50%.

6.אין בידי התובע ראיה חיצונית כלשהי כי עבד ב כפר הנופש למעט חשבונית מס ערוכה על ידו. באשר לחשבונית זו, האמור בה תמוה למדי מאחר והעד מטעם התובע העיד כי קיבל מהתובע עבור יום עבודה סך של 350 ₪ במזומן כאשר על פי החשבונית ה"רווח" שגרף התובע בגין עבודה יומית של אותו עד הינו 10 ₪ בלבד (שכן התעריף עפ"י החשבונית הינו סך של 360 ₪ ליום עבודה של פועל). הסבריו של התובע כי הוא יכול לשלם לעוזר ולא לפועל מקצועי 200 ₪ ליום ו"לכסות" כך את היעדר הרווח מן הפועל המקצועי לא שכנעו אותי במיוחד.

אם אוסיף לכך את העובדה שהעד מטעם התובע הודה כי העסקתו הייתה ללא תלוש; כי עד זה טען כי עבד אצל הנתבעת "לפני שנה או שנה וחצי" כאשר מדובר בעבודות שבוצעו לכאורה בסוף שנת 2011, כשלוש וחצי שנים מהיום; וכי יומן העבודה המתעד לכאורה את ביצוע העבודות מגדירן כ"עבודות בטבריה", המסקנה היא כי החשבונית הנ"ל אינה מבססת כראוי את גרסתו של התובע ואיני יכול לסמוך על האמור בה.