ת"ק 33353-08-17 קורנגולד נ' קבוצת דנאל בע"מ

תביעה לתשלום בגין נזקים שנגרמו לאופנוע של התובעת ביום 18.5.17 בעת שחנה בסמוך למתחם המנוהל על ידי הנתבעת המיועד לטיפול באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. התובע מועסק במקום כמדריך.

טענות התובע

ביום האירוע בעודו עסוק בהכנות לתחילת יום העבודה קיבל לפתע טלפון ממדריכה במקום העבודה אשר הודיעה לו שיש אירוע מיוחד מחוץ למתחם וכי אחד המועסקים איבד שליטה והפיל את האופנוע.

כאשר הגיע התובע למקום הרים את האופנוע בעזרת שניים מחברי הצוות כששלולית דלק ושמן מסביבו. לאחר מכן גילה את חומרת הנזק שנגרם. באותו רגע הציג בפני מנהל המתחם את הנזק שנגרם לו ופעל עפ"י הוראותיו והנחיותיו.

בתאריך 29/6/17 קיבל מייל ממחלקת ממשאבי אנוש ובו הוחלט שלא לאשר את המקרה כנזק.

טענות הנתבעת

התובע בחר על דעת עצמו ועל אחריותו המלאה ובניגוד מוחלט להנחיותיה של הנתבעת להחנות את האופנוע הנמצא בבעלותו מחוץ למרכז, בשטח סמוך שאינו נמצא באחריותה של הנתבעת.

הנתבעת לא התחייבה להסדר חנייה כלשהו לכלי הרכב של התובע ובמסגרת הסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים שילמה לתובע כמתחייב הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית.

הנתבעת מקפידה להבהיר למועסקיה באופן שוטף כי אין להחנות כלי רכב בשטח הסמוך למרכז בו נמצאים ומסתובבים חניכים.

נראה כי במקרה זה, אף אם הייתי מגיע למסקנה כי הנתבעת אחראית לנזקי התובע, הרי שהתובע לא עמד בנטל להוכיח את הנזק עצמו.

כידוע, בהתאם לתקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי, גם מקום בו הוכח לביהמ"ש כי נזק , הרי ששיעורו לעולם יראה כמוכחש מכאן, ששומה על התובע להוכיח את שיעורו. מלשון התקנה עולה כי אף אם לא הוגש כתב הגנה רואים את הנזק כמוכחש מדעיקרא. משמע, אין לפרש שתיקה אפשרית של המזיק – הנתבע ביחס לשיעור הנזק כהסכמה לסכום הנתבע על ידי הניזוק. החזקה הקבועה בתקנה 84 בדבר דמי הנזק מעבירה את הנטל להוכיח את דמי הנזק למי שנטל השכנוע מוטל עליו (בדרך כלל התובע). על התובע להציג ראיות פוזיטיביות התומכות בטענותיו ביחס לשיעור הנזק. דרך המלך היא באמצעות הגשת חוות דעת של שמאי רכב מוסמך. אף שאין מניעה להוכיח את הנזק באמצעות ראיות אחרות, הרי שתנאי לכך הוא כי שיעור הנזק עולה באופן ברור מתוך חומר הראיות הגולמי. דא עקא, כי בסוג זה של תיקים העוסקים בנזקי רכב נראה כי הדרך היחידה כמעט להוכחת הנזק היא באמצעות חוות דעת שמאי,או לחות קבלות המעידות על התיקון, שכן אין בידי בית המשפט הכלים להעריך את הנזק מתוך חומר הראיות הגולמי.

במקרה זה, כל שצורף לכתב התביעה הוא תמונות האופנוע ושתי הצעות מחיר אשר כידוע לא די בהן. כדי לעמוד בנטל להוכיח את הנזק היה על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת שמאי, או, למצער, חשבונית/קבלה על תיקון בפועל. מאחר וכל אלו לא צורפו, הרי שהנזק לא הוכח ואין צורך להדרש לשאלת האחריות.