ת"ק 33207-03-15 דבוש נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

תביעה על סך של 33,200 ₪.

טענות הצדדים

1. התובע טוען כי ביום 17.3.2014 התובע נהג ברכב מ.ר. 1267671 (להלן: "הרכב") המבוטח על ידי הנתבעת, מכיוון תל אביב ללוד, כאשר ברכב נכח גם מר אלמוג תייר (להלן: "אלמוג"). במחלף, הרכב החליק ופגע במעקה בטיחות ונגרם לרכב נזק משמעותי, אשר אותו העמיד על גבול הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות.

2. לטענת התובע, כשהגיע לביתו אמר להוריו שמי שנהג ברכב זה מר ייטב סיגאווי (להלן: "ייטב") משום שחשש מתגובתם. נוכח האמור דיווח אביו של התובע על התאונה לסוכן הביטוח, וכן דיווח כי מי שנהג ברכב היה ייטב.

   דא עקא, התברר שרשיונו של ייטב באותה עת נשלל מנהלתית בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל, ולכן המבטחת סירבה לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכב. בשלב זה הודה התובע באמת, ומסר כי הוא זה שנהג ברכב ואולם לעת זו – הנתבעת סירבה לפצות בגין הנזקים.

3. התובע חוזר וטוען כי הוא זה שנהג ברכב ומודה כי האמור בהודעת המבוטח שמסר לנתבעת, על פיה ייטב הוא שנהג ברכב – היה שקרי, וכי בפועל הוא זה שנהג ברכב.

4. הנתבעת כופרת באחריותה לתאונה וטוענת כי מי שנהג ברכב היה ייטב, ועל כן דחתה את התביעה. עוד הוסיפה הנתבעת כי התובע פעל בכוונת מירמה תוך הסתרת הגירסה האמיתית וזאת בניגוד לסעיפים 22-25 לחוק חוזה הביטוח.

   העדויות

   העידו בפני התובע, ייטב וכן מר אלמוג תייר (להלן: "אלמוג") אשר לטענתו היה ברכב בעת האירוע.