נגר ואח' נ' אשל הירדן יזום ובנין בע"מ

1.בתאריך 7/1/15 רכשו התובעים מהנתבעת דירת מגורים בפרויקט מגורים שהוקם על ידי הנתבעת בשכונת פסגת מכוש בכרמיאל ובקשר לכך נחתם בין הצדדים, בתאריך הנ"ל, הסכם מכר, בו פורטו תנאי העסקה (להלן: "ההסכם").

2.אף כי בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת למסור את החזקה בדירה לתובעים "לא יאוחר מ 20 חודשים ממועד ההתקשרות בהסכם", בכפוף לאמור בסעיף 5 להסכם, נמסרה החזקה בדירה לתובעים רק ב – 1/1/2017, במקום עד ל – 7/9/16. היינו באיחור של כ – 4 חודשים.

3.בהתאם להוראות סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק המכר"), במקרה שיזם/קבלן מאחר במסירת דירה חדשה לקונה שרכש אותה ממנו, מעבר ל – 60 יום מהמועד שנקבע בהסכם למסירתה, הוא חייב לשלם לקונה בעבור כל חודש של איחור או חלק ממנו פיצוי, ללא הוכחת נזק, בסכום שעליו הוסכם בהסכם, או סכום השווה לדמי השכירות של דירה הדומה בגודלה ובמיקומה, כשהם מוכפלים ב – 1.5, לפי הסכום הגבוה מביניהם (זאת כאשר האיחור הינו של עד 8 חודשים. לאחר מכן הפיצוי הוא בשיעור של דמי השכירות מוכפלים ב – 1.25).

לטענת התובעים, כעולה מכתב התביעה, דמי השכירות לדירה דומה בגודלה ובמיקומה לדירה אותה רכשו מהנתבעת עומדים על 5,000 ₪. לכן הם הגישו את תביעתם שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום של 30,000 ₪ (לפי חישוב של 1.5 X 5,000 X 4).

4.לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, במהלך ביצוע עבודות הבנייה הזמינו התובעים מהנתבעת ביצוע שינויים נרחבים בדירה, מה שגרם לעיכוב במסירת הדירה לתובעים ובמעמד הזמנת השינויים "סוכם עיכוב במסירת הדירה בתקופה נוספת של כ 60 ימים", זאת בנוסף לזכותה של הנתבעת לעיכוב של 60 יום על פי חוק המכר. לכן לא היה כל איחור במסירת הדירה לתובעים.

עוד נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, לחילופין, כי "...גם לו היה איחור כלשהו במסירה..." הרי שבהתאם לסעיף 5.16 להסכם "...סוכם באופן טופי ומוחלט כי סכום הפיצוי בגין איחור במסירה הינו 4,000 ₪ לחודש".

עוד נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, לחלופי חילופין, כי הדירה היתה ראויה למגורים כבר ב – 5/11/16 והתובעים יכלו להיכנס לגור בדירה כבר בתאריך זה והעיכוב הנוסף נגרם על ידי צד ג' שסיפק את האריחים לדירה.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות משפט.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, אני דוחה את טענות הנתבעת באשר לסיבות שגרמו לאיחור, מוצדק לטענתה, של כ – 4 חודשים, במסירת החזקה בדירה לתובעים.