ת"ק 32946-05-16 מיודק נ' טאהא

בפניי תביעה כספית בהליך של תביעה קטנה שעניינה פירעון שיק ביטחון.

1.התובעת היא יורשת עזבון המנוח דקל צפר ז"ל (צו ירושה צורף כנספח לכתב התביעה). בעזבון המנוח נמצא השיק מושא הדיון ע"ס 20,000 ₪ משוך בידי הנתבע לפקודת המנוח. משלא נפרע השיק הגישה התובעת תביעתה לפרעון השיק.

2.הנתבע מתנגד לפרעון השיק. לטענתו מדובר בשיק בטחון שניתן כנגד הלוואה של 20,000 ₪ שלווה מאת המנוח ואשר ניתנו לפרעונה 5 שיקים ע"ס 5,000 ₪ כ"א ואשר נפרעו אצל צדדי ג' שונים. לטענתו, נתן את השיקים הנדונים מאת פנקס שיקים של רעייתו ורשם בספח "דקל", כדי לסמן כי אלו ניתן לטובת פרעון ההלוואה.

3.בתגובה טוענת התובעת כי לו היה פורע הנתבע את ההלוואה היה מוחזר לו שיק הבטחון.

על כך משיב הנתבע כי פרע את ההלוואה וכי שיק הבטחון לא הוחזר לו, כשלאחר תקופת מה נשכח הנושא ולאחר מכן המנוח מת.

4.המחלוקת בין הצדדים היא אם ההלוואה נפרעה. ביתר פירוט המחלוקת היא אם 5 שיקים שנפרעו לטובת צדדי ג' ניתנו בהקשר לאותה הלוואה למנוח וכי זה פדה אותם אצל צדדי ג'.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

5.אין מחלוקת שהמנוח עסק במתן הלוואות וכי הנתבע לווה מאת המנוח כספים.

לטענת הנתבע לווה מאת המנוח 20,000 ₪ במזומן והוסכם בינו לבין המנוח על ריבית של 25%. כך נתן בידי המנוח את השיק מושא הדיון על סך של 20,000 ₪ כשיק בטחון (עמ' 1, ש' 22). לצורך פרעון ההלוואה נתן לו בעבור מספר ימים ממועד מתן ההלוואה (עמ' 1, ש' 23) 5 שיקים על סך של 5,000 ₪ כ"א, סה"כ 25,000 ₪.

6.לטענת הנתבע מדובר אפוא בשיק שנמסר למנוח לבטחון לצורך הבטחת פרעון ההלוואה. כלומר, מדובר בשטר שלטענת הנתבע החיוב שלו הותנה בהתקיים תנאי (שלום לרנר דיני שטרות 361 (מהדורה שניה, 2007); ע"א 1794/09 אלומיניום החזקות (א.ה.) בע"מ נ' אפל. ניתן ביום 4/7/10). התנאי הוא שההלוואה לא נפרעה במלואה. מאחר שהנתבע טוען כי מדובר בשיק 'לבטחון', עליו כעושה השטר הנטל להוכיח כי התנאי לא התקיים וכי אין בשלב זה לאוחזת השטר – היורשת – זכות להיפרע מאת השטר (ע"א 205/87 בן אריה נ' סופר, פ"ד מה(1) 647, 659; ע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פ"ד ל"ז (3) 833).