ועקנין נ' א.ס. אלענמי בע"מ

מבוא

1. בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, בהעדר הנתבעת.

    

2. ביום 15/7/18 , בהעדרה של הנתבעת, ובהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצהרת התובע, קבעתי שהתובעת הוכיחה את תביעתה, חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע סך של 22,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל, וכמו כן חייבתי את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 500 ₪.

    

   טיעוני הצדדים

    

3. ביום ה- 18/7/18 הוגשה הבקשה דנא, אשר ממנה עולה לא ידעה הנתבעת על מועד הדיון וזאת בניגוד לפנייה להליך הגישור, לה נתנה הנתבעת הסכמה. לטענת הנתבעת לו ידעה היא על הדיון, היתה היא מתייצבת לדיון וכי ביצעה היא את העבודה בהתאם לפניית המומעצה המקומית. בנסיבות אלו, עותרת הנתבעת ליתן לה את יומה.

    

4. הבקשה הועברה לתגובת התובעת אשר התנגדה לקבלתה וטענהכי נמסרה לנתבעת הודעה כראוי על מועד הדיון וכי הנתבעת ידעה על מועד הדיון . התובעת מעלה בתגובתה תמיהה הכיצד את פסק הדין קיבלה הנתבעת ואילו את ההזמנה לדיון, לא.

    

   דיון והכרעה