דיין נ' אבנציק

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת ע"ס 33,500 ₪.

לטענת התובע, לפני כ-20 שנה הוא מסר לנתבעת, שהיא עורכת דין, מספר שיקים לגביה בהוצאה לפועל. מי שטיפלה בתובע בפועל, קיבלה מהתובע את השיקים לגביה בהוצאה לפועל וגבתה מהתובע תשלומים בגין אגרות, היתה הפקידה אשר עבדה במשרדה של הנתבעת, הגב' מירי שרביט. לטענת התובע, במהלך טיפולה של הנתבעת נסגרו חלק מהתיקים בהוצאה לפועל והוא איננו יודע איך ולמה נסגרו. עוד טוען התובע כי את הכספים שהתקבלו מהליכי הגביה בהוצאה לפועל והועברו לחשבונה של הנתבעת, נטלה הנתבעת לעצמה מבלי ליידע אותו ואילו הוא - התובע - לא קיבל עד היום שקל אחד. עוד טוען התובע כי נגד אחד החייבים בתיקי ההוצאה לפועל נפתחו הליכי פשיטת רגל וניתן נגדו צו כינוס נכסים. לטענת התובע, לא הודיעה לו הנתבעת על כך ולכן הוא לא הגיש תביעת חוב במועד נגד אותו חייב, תביעת החוב לא אושרה והתובע לא קיבל דבר במסגרת נכסי כינוס הנכסים שחולקו לנושים. לטענת התובע, במחדליה של הנתבעת יש משום הפרת אמונים והנתבעת גרמה לתובע נזק כספי ועוגמת נפש, ומכאן התביעה.

הנתבעת דוחה את טענות התובע. לטענת הנתבעת, התביעה התיישנה שכן עסקינן בשיקים שמסר לה התובע לפני שנים רבות. הטיפול של הנתבעת בתיקי ההוצאה לפועל הופסק וכל החומר הוחזר לתובע עוד בשנת 2008, קרי לפני למעלה משבע שנים, על כן התביעה כאמור התיישנה. לגופו של ענין טוענת הנתבעת כי תיקי ההוצאה לפועל נוהלו על ידה במשך מספר שנים אשר בהם קיבל התובע, כמו כל לקוחותיה, עדכון שוטף על ההליכים וההתפתחויות בתיקים. לטענת הנתבעת, כבר בשנת 2008 הגיע התובע למשרדה של הנתבעת וקיבל לידיו את כל השיקים וכל אינפורמציה נוספת שביקש ובכלל זה תדפיסי תכנת הוצאה לפועל שבאמצעותה ניהלה ותיעדה הנתבעת את תיקי ההוצאה לפועל במשרדה. בסמוך למועד זה, הודיעה הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל בה התנהלו תיקיו של התובע, על הפסקת הייצוג על ידה. לטענת הנתבעת, האשמותיו של התובע כאילו הנתבעת נטלה לידיה כספים לא לה הינן שקר מוחלט, אשר נטענו על דרך הסתם מבלי שצורפה כל אסמכתה לכך.

לטענת הנתבעת, בחודש אוקטובר פנה התובע לפקידת ההוצאה לפועל מירי שרביט שעבדה עבור הנתבעת, וביקש ממנה פירוט התיקים שלו שטופלו ע"י הנתבעת, ולבקשתו הומצאו לו הנתונים כעולה מהמכתב מיום 8.10.13 שצירף התובע בעצמו לכתב התביעה.

לטענת הנתבעת, מספר חודשים לפני הגשת תביעה זו פנה אליה התובע וטען כי עפ"י רישומי לשכת ההוצאה לפועל המשיכה לשכת ההוצאה לפועל להעביר כספים לחשבון הבנק של הנתבעת. הנתבעת פנתה לבנק והזמינה דפי חשבון לתקופה הרלוונטית, אולם התברר כי לא התקבלו כלל הסכומים אשר התובע טען שהועברו לחשבונה. גם בירור שערכה הנתבעת בלשכת ההוצאה לפועל העלה כי בניגוד למה שאמר לה התובע, לא הועברו כספים לחשבון הבנק של הנתבעת. זאת, משום שלטענת הנתבעת הכספים הועברו לטובת עיקולים שהטילו נושים בתיקים בהם התובע בעצמו הינו חייב בהוצאה לפועל.

בדיון שהתקיים, העידו התובע, הנתבעת וגב' מירי שרביט.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והתרשמתי מהעדויות, הגעתי למסקנה כי אין מנוס אלא לדחות את התביעה. להלן נימוקיי אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.