ת"ק 32342-02-14 אלקלעי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 4990 ₪ מהם 4,490 ₪ נזק ישיר הנתמך בחוות דעת שמאי ובקבלה בגין שכר טרחתו. הנזק נגרם עקב תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבי הצדדים ביום 18.10.13 בטירת הכרמל. רכב התובע לא תוקן בפועל ואין ראיות להוכחת הוצאות נוספות ומשכך נקודת המוצא ביחס לנזק היא 4490 ₪.

הצדדים אינם מכחישים את עצם אירוע התאונה.

לגרסת התובע הוא נסע ישר בנתיב שמאלי מבין שניים וכאשר התקרב לצומת ראה את רכב הנתבעות כשהוא עומד בנתיב הימין באלכסון ופניו לכיוון הכביש, זה המקום לציין שמדובר ברכב (נכים) מסחרי, גדול ובולט.

התובע טוען כי נסע לאט וחלף על פני רכב הנתבעת ואז זה החל לפתע בנסיעה ופגע בו.

בדיעבד הסתבר כי הנתבעת ביקשה לבצע פניית פרסה והתובע מלין על כך שהדבר נעשה מנתיב ימני במקום מנתיב שמאלי ובחוסר זהירות.

לגרסת הנתבעת, היא אכן עמדה באלכסון בנתיב הימני כשהיא בולטת שמאלה ומתוך כוונה לבצע פניית פרסה, היא הבחינה ברכב התובע עוד קודם לכן כשהיה מאחוריה ואז הרכב "נעלם", בגרסתה למבטחת ציינה כי חשבה שהתובע עוקף אותה מימין, היא הסתכלה במראות וכשראתה שהכביש פנוי הרפתה מדוושת הבלם, הרכב (האוטומטי) החל לנוע ואז חלף התובע במהירות וארעה הפגיעה.

הנתבעת אשרה כי יכול להיות שבגלל גודל רכבה "נעלם" התובע מעיניה.

הנתבעות טענו כי יש להשית על התובע אשם תורם וכי בפועל לא נשא במלוא הנזק.

שקלתי את טענות הצדדים, אשר לעניין הגרסאות והאשם, האחריות רובצת לפתחה של הנתבעת אשר ביקשה לבצע פניית פרסה והפנייה לא בוצעה באופן מלא מנתיב שמאלי שהרי כל רוחב רכבו של התובע עבר שם, גם הפגיעה באזור דלת אחורית ימנית של רכב התובע מעידה כי הנתבעת היא זו שפגעה בו וכי חלקו הקדמי כבר עבר את רכבה ולא ברור מהתמונות המתארות את המקום בו שני נתיבים, מדרכה מצד אחד ואי תנועה מצד שני איך ניתן היה להסיק שהתובע יעקוף מימין. לא ראיתי מקום להשית אשם תורם.

נכון הוא שהתובע לא תיקן את רכבו, בידיעתי השיפוטית כי רכבים כיום אינם נסחרים במחירי מחירון-קל וחומר כשמדובר ברכב כה ישן ואשר נמסר בעסקת החלפה למגרש. יחד עם זאת שיעור הנזק שנקבע בחוות דעת השמאי לא נסתר, יש להניח כי אותה מכה ברכבו של התובע השפיעה גם על סיכוייו למכור את הרכב או על התמורה שקיבל בעסקת ההחלפה, ביטוי מזערי לטענת הנתבעות אתן בפסיקתי הסופית.