ת"ק 32132-07-14 זומר פרנקל נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520023185

התובעת הייתה מבוטחת בביטוח דירה מסוג "כל הסיכונים" אצל הנתבעת. לטענתה, במהלך חודש יולי 2011 נגנבו מביתה מספר רב של תכשיטים וכי דבר הגניבה התגלה רק לאחר זמן. התובעת מסבירה כי עזבה את דירתה בשל שיפוצים ונטלה את כל תכולת הדירה. לאחר ששבה להתגורר בדירתה, הזמינה סוקר של חברת הביטוח, שכן חל שינוי בתכולת ביתה לאחר השיפוץ. במהלך הסקר התבקשה להציג את התכשיטים או אז גילתה כי הקופסה בה היו התכשיטים נעלמה. התובעת טוענת שככל הנראה בעלי מקצוע שעבדו בביתה לאחר ששבו להתגורר בו, הם שנטלו את התכשיטים. התובעת הסבירה שלא הבחינה בגניבה שכן מדובר היה בתכשיטים שאינה עונדת מזה זמן רב.

הנתבעת דחתה את תביעת התובעת וטענה כי נסיבות האירוע הקימו חשד שאין מדובר בתביעת אמת. נטען כי התובעת הגישה תלונה במשטרה רק לאחר מספר חודשים (בחודש 2/12) וכן לא הסכימה שאביה ימסור גרסה לחוקר מטעמה, הגם שטענה שנכח בדירה עת שהו בה אנשי המקצוע בהם חשדה. עוד טענה כי בהודעתה במשטרה לא מסרה התובעת את פרטי אנשי מקצוע אלו ובכך הכשילה את הבירור. הנתבעת טענה כי בכל מקרה סכום הביטוח המרבי הוא 20,013 ש"ח והוא מותנה בהוכחת שווי התכשיטים שנגנבו (לא קיים דו"ח סוקר) והסכום כפוף לתשלום השתתפות עצמית.

התובעת השיבה שאביה לא ראה דבר ומכאן שלא היה מועיל. היות ומדובר באדם מבוגר וחולה ביקשה לחסוך ממנו את החקירה. נטען עוד כי התובעת הייתה לאחר לידה קשה וטיפלה בחמישה ילדים, כך שלא הייתה פנויה לטפל בנושא ולכן העיכוב בפניה למשטרה. ביחס למסירת פרטי העובדים, טענה כי מסרה אותם למשטרה ולא ידעה להסביר מדוע הדבר אינו מופיע בטופס ההודעה.

במהלך הדיון הסכימו הצדדים שאכריע בתביעה על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט.

נתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לי לרבות תמונות שהציגה התובעת בהן נראים תכשיטי זהב. לאחר כל זאת באתי לכלל מסקנה כי נכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 13,000 ש"ח. מסכום זה יש לנכות את סכום ההשתתפות העצמית הקבוע בפוליסה. אין צו להוצאות. הסכום ישולם בתוך 30 יום.

קיימת זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.