ת"ק 32024-12-14

בתאריך 17.6.14, ברח' הרברט סמואל, שהינו רחוב חד סיטרי, בחדרה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע, הנהוג על ידי בנו, מר אבירם כהן (להלן: "הנהג") ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2.

אין חולק כי התאונה קרתה כאשר הנתבע נסע לאחור, ביציאה ממקום חניה שבצד ימין הדרך כיוון הנסיעה ופגע ברכב התובע, שהיה בחניה בצד שמאל של הכביש, כשהינו עומד בניצב לכלי רכב החונים במקומות חניה מסומנים בצד שמאל הדרך, כמופיע בתצלומים נק/1 ו-נק/2.

לטענת הנתבע, בעת שנכנס לרכבו כדי לנסוע לאחור, ביציאה מהחניה, לא היה עדיין רכב התובע במקום ובמהלך נסיעתו לאחור לא ראה את הרכב ואכן פגע בו, בפגיעת שפשוף קלה ביותר, בחלקו הקדמי ימני של הרכב.

לטענת הנהג ואביו, הוא התובע, שישב לצידו, התאונה לא התרחשה כאשר רק הגיעו למקום.

לדבריהם, רכבם כבר היה בעצירה, כאשר מופעלים בו 4 אורות מהבהבים, הנהג ירד לאחת החנויות כדי לקחת חבילה ומשחזר לרכב, ראה את רכב הנתבע הנוסע לעברו, בנסיעה לאחור.

הנהג צעק לעברו של הנתבע, אך זה המשיך בנסיעתו ופגע עם רכבו בחלק האחורי ימני של רכב התובע.

הנני מקבלת כמהימנים עליי לחלוטין את דברי עדותם של הנהג והתובע ומעדיפה אותם, ללא כל היסוס, על פני גירסת הנתבע.

הנני קובעת כי הנתבע נהג ברכבו בחוסר זהירות וברשלנות, כאשר נסע לאחור מבלי שבדק כלל ובלי שבדק כדבעי את מצב הדרך מאחוריו, חצה את כל רוחבו של הכביש בנסיעה כך לאחור ופגע עם רכבו בחלק האחורי ימני של רכב התובע.

לקביעתי, גם אם עצר הנהג את רכבו שלא כדין והותירו לעמוד כך לפרק זמן מסויים, אין בכך כדי לשנות מקביעתי לעניין דרך נהיגתו של הנתבע ואחריותו לתאונה.