ת"ק 31930-05-14 בלליס נ' ארגון שרותי תיירות בע"מ אשת טורס

התובע מבקש פיצוי בסך של 12,740 ₪ בגין כמה ראשי נזק:

התובע שילם בשדה התעופה בגין חידוש דרכונים של בני המשפחה, סך של 2,240 ₪, שילם לטענתו תוספת של 500 ₪ ללא הצדקה בגין מקצת הכרטיסים שהזמין, ומבקש פיצוי של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש.

במחלוקת שבין הצדדים, אני מעדיף את גרסת הנתבעת.

שוכנעתי מדברי נציגת הנתבעת, שההזמנה שנשלחה לתובע ואותה אישר באינטרנט, כוללת אזהרה על כך שהדרכונים של בני המשפחה צריכים להיות בתוקף למשך שישה חודשים לעתיד, בעת הנסיעה לחו"ל שבה דובר.

אשר על כן, אין לו לתובע אלא להלין על עצמו, שלא דאג מבעוד מועד להארכת תוקף הדרכונים במשרד הפנים, ונאלץ לעשות כן בשדה התעופה תמורת סכום גבוה.

התובע הזמין תחילה שני כרטיסים מהנתבעת, על פי המחיר שפרסמה הנתבעת, ומאוחר יותר כאשר ביקש לקנות 3 כרטיסים נוספים, הוצג בפניו מחיר גבוה יותר לכרטיס, ועל כך אין לבוא בטרוניה לנתבעת, שכן תמיד קיימת אפשרות שהמחיר משתנה עם הזמן, למעלה או למטה.

אין חשיבות לסיבה שניתנה לתובע לשינוי במחיר, ולא ניתן לברר האם הועלתה בפניו טענה שקרית או טענה בתום לב, כאשר התובע עצמו מודה שאין לו טענה באשר לשינוי המחיר כשלעצמו, וכל טענתו מכוונת להסבר שניתן לו לעליה במחיר.

התביעה לפיצוי של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, מופרזת עד מאד, גם לולי נדחו טענותיו של התובע שעל בסיסן הוא מבקש פיצוי זה.

אשר על כל אלה, אני דוחה את התביעה.

בהתחשב בתקלה שהיתה לתובע עם הדרכונים בשדה התעופה, אני נמנע מלהטיל עליו הוצאות.