ת"ק 31649-03-15

1.התובע שכר מהנתבעת 1 את הדירה המצויה ברח' הרצל 42 בראשל"צ

לאחר שנת שכירות אחת, האריכו הצדדים את הסכם השכירות לתקופה של שנה נוספת, מיום 14.4.2011 ועד ליום 13.4.2012, בהתאם להסכם מיום 16.1.2011, בדמי שכירות של 2,200 ש"ח לחודש.

במעמד חתימת הסכם השכירות, התובע מסר לנתבעים 4 שיקים מעותדים ע"ס של 6,600 ₪ כ"א, לפירעון דמי השכירות השנתיים.

2.לאחר חתימת הסכם השכירות קיבל התובע הודעה כי הינו זכאי לדירה בדיור הציבורי, וכי עליו לקבל את החזקה בדירה במהלך חודש אפריל 2012.

התובע, שאיננו דובר עברית, טוען כי הודיע למתווכת לקראת סוף חודש מרץ 2012 על כוונתו לפנות את הדירה, ואף פינה אותה ביום 16.4.2012.

3.לאחר מכן, הצדדים נפגשו ביום 12.5.2011, במשרדו של עו"ד הרוש. התקיים ביניהם דין ודברים, ולאחר מכן חתם הנתבע 2, בעלה של הנתבעת 1, על מסמך בו נאמר כדלקמן:

"מאשר קבלת סך של 2,700 ש"ח כנגד החזרת ההמחאות ומאשר שעד למועד זה אין לי כל תביעות או דרישות ממר ישראל רוזנפלד"

במעמד זה הוחזרו לתובע ההמחאות שנתן לפקודת מוסדות (חברת חשמל ועירייה), וכן הוחזרו לידיו שלושה מתוך ארבעת השיקים שמסר לפירעון דמי השכירות. שיק זה הוצג לפירעון ונפרע, והתובע דורש כעת את השבת סכום השיק.

4.לטענת התובע בהתאם להסכמה ביניהם על הנתבעים היה להשיב גם את השיק הרביעי.

לטענת הנתבעים, באותה פגישה סוכם בין הצדדים שהתובע ישלם את הוצאות החזרת הדירה לקדמותה שהוערכה על ידם בסך של 2,700 ₪ וכן ישלם פיצוי חלקי בגובה של 6,600 ₪ ומנגד הנתבעים יוותרו על יתרת דמי השכירות השנתיים.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את גירסת הנתבעים.

5.נקודת המוצא להכרעה הינה לשון ההסכם שנחתם בין הצדדים. נאמר בו באופן ברור ומפורש כי תשלום הסך של 2,700 ש"ח הינו "כנגד החזרת ההמחאות". לא נאמר בו כי המחאה כלשהי נגרעת, וההנחה היא שהכוונה הינה להשבת כל ההמחאות שהיו באותה עת בידי הנתבעים, לרבות זו שהוצגה לפירעון.

במסמך נאמר עוד כי עם ביצוע התשלום של 2,700 ש"ח, אין לנתבעים דרישות נוספות כלשהם מהתובע. לפיכך, עובדת הצגת השיק לפירעון אינה מתיישבת עם הצהרה זו.

אם הנתבעים טוענים כי המסמך אינו משקף את מלוא ההסכמות שהיו ביניהם, וכי למעשה בפועל הוסכם שעל התובע לשלם להם כפיצוי, בנוסף לסך של 2,700 ₪ ששולם, גם את סכום השיק - הרי שעליהם מוטל נטל הראיה. הנתבעים לא עמדו בנטל זה. כך למשל, הנתבעים יכולים היו להביא כעד מטעמם את עו"ד הרוש אשר במשרדו נערכה הפגישה והם לא עשו כן.