ת"ק 31514-02-14 ג'ברין נ' מחאגנה ואח'

1.לפני תביעה כספית ע"ס 14,000 ₪.

התובע הינו עורך דין במקצועו.

הנתבעת 1 שכרה את שירותיו של התובע יחד עם אביה הנתבע 2 שהתחייב כלפי התובע בתשלום עבור שירותיו.

התובע ייצג את הנתבעת בהליך גירושין בינה לבין בעלה. לא הוסכם על שכ"ט עו"ד עבור הטיפול בכל התיקים והוסכם רק על שכ"ט בתביעת מזונות בסך של 5,000 ₪, + מע"מ.

וסוכם עבור תביעת הגירושין סך של 8,000 ₪, בצירוף מע"מ.

לטענת התובע, הוא עמל רבות בשירות הנתבעת בין פגישות, הכנת חומר ולימודו, ניהול והליכים בבית דין שרעי.

עוד טוען התובע כי כתוצאה מעבודתו זכתה הנתבעת בתביעת המזונות והמדור.

התובע דורש שכר מינימלי לפי כללי לשכת עורכי הדין כשהיתרה היא 14,002 ₪.

התובע צירף לתביעתו כתבי בית דין ופרוטוקולים של בית הדין השרעי לתמיכה בגרסתו.

2.הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי הם לא פנו לתובע ופנייתם הייתה לשופט בדימוס זיאד עסלייה שמתעסק בתיקים של בית דין שרעי ושהתובע שהוא החתן שלו מועסק על ידו.

לטענתם סוכם ששכ"ט עבור כל העניינים הינו 5,000 ₪.

הסיכום היה עם מר עסלייה לרגל יחסים מיוחדים בינו לבין הנתבע 2.

מתוך הסך של 5,000 ₪, שילם הנתבע 2 סך של 2,000 ₪, בנוסף הועברו שני תשלומי מזונות דרך חשבון התובע בסכום של 3,000 ₪, ובזה נפרע הסכום המכם של 5,000 ₪.

הנתבעים מכחישים שהתובע פנה אליהם להסדרת נושא שכ"ט ולטענתם אינם חייבים לו יותר.

3.התקיים דיון בפני ביום 18.2.15 בו העידו התובע והנתבע 2 והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי.

התובע הוכיח כי הוא אכן עשה שירות עריכת דין לנתבעת 2. ( ראה מוצגים ת'1-ת'10 המדברים בעד עצמם ).